איך יתכן שמספר בני ישראל המצויין בסוף המפקד המתואר בפרקים שלפנינו זהה למספרם בסוף המפקד המוזכר בסוף ספר שמות? ומה הצורך בשני מפקדים סמוכים? נראה כי מדובר במפקד אחד שהתמשך על פני זמן ארוך וסיומו ארע בחודש השני בשנה השניה לצאתם מארץ מצרים.
ספר במדבר פותח במפקד של בני ישראל. מפקד דומה מאד נערך בסוף ספר שמות (פרק ל"ח, כה-כו), בתאריך אחר, אך עם מספר זהה של נפקדים. כיצד ניתן להבין את כפילות המפקד? מדוע היה צורך במפקד נוסף זמן קצר לאחר המפקד הראשון? וכיצד יתכן שיהיה מספר זהה של הנפקדים?
כאשר ניצבים לפנינו שני סיפורים (שאינם מציינים זה את קיומו של זה) אודות שני מפקדים שנערכו בהפרש זמן קטן ביותר זה מזה, והנה בנתון המרכזי ביותר שלהם - במספר הפקודים הסופי של כל מפקד - הם שווים, יש חשיבות רבה להגדרת הקושי: המפרשים כולם הגדירו את הקושי בשוויון המניינים של שני המפקדים. אולם קאסוטו טוען שלפנינו מפקד אחד, שהרי המניין הסופי הוא אותו מניין, ואם כן הבעיה הזוקקת פתרון היא ההבדל בין התאריכים השונים שמציינת התורה ביחס לאותו המפקד.
בעיית ההתאמה בין התאריכים קלה יותר לפתרון, משום שנקל להניח שמפקד שמטרתו להגיע לפירוט של "כל עדת בני ישראל: למשפחֹתם, לבית אבֹתם, במספר שמות כל זכר לגלגלתם" (א', ב), הוא מעשה הנמשך על פני זמן רב. דבר זה מסתבר הן מן ההיגיון והן מן הידיעות שיש לנו אודות מפקדים שנערכו במארי ובמקומות נוספים, מאז ועד לימינו.
בתפיסת המפקד כמעשה מתמשך, שראשיתו באמצע השנה הראשונה ליציאת מצרים, בתרומת מחצית השקל לעבודת המשכן, וסיומו בחודש השני בשנה השנייה, הרווחנו רווח כפול: ראשית מצאנו פתרון פשוט ביותר לזהות המספרים, ללא צורך להניח שוויון מקרי, כפי שעשו רוב הפרשנים. ומאליה בטלה השאלה ששאלנו לגבי הצורך בעריכת מפקד תוך זמן כה קצר לאחר שנערך המפקד הקודם, כשביניהם לא אירע שום דבר שחייב זאת.
ספר במדבר מתאר את הקהלת העדה באחד לחודש השני, כפעולת סיום חגיגי של המפקד כולו.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון