באר מים חיים

אנשי פלשתים לא ראו בעין יפה את התעשרותו של יצחק. כתוצאה מכך, גירש אבימלך את יצחק מן האזור. גם לאחר שעבר לנחל גרר, הוסיפו הפלשתים לריב עם יצחק בנושא השליטה על הבארות.
בסופו של דבר, התיישב יצחק בבאר שבע. דווקא אז זכה יצחק לביקור של אבימלך מלך פלשתים ואנשיו. יצחק המופתע שאל – "מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי, וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם?"(כז) והם השיבו: "רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ... וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ"(כח)
מה נשתנה מאז גירושו של יצחק? עושרו הגדול היה כבר בהיותו בארץ פלשתים; אם כאשר גר שם לא הבין אבימלך את היתרונות שעשויים לצמוח להם מברית עם אדם שה' עמו, מדוע פתאום הכירו בכך אחרי שעבר לבאר שבע?
המפתח להבנת העניין נמצא בפסוקים שבין שני המפגשים, המתארים את חפירת הבארות על ידי יצחק. שם מופיע ביטוי חריג: "וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים"(יט) ומפרש ראב"ע: "מים הנובעים תמיד". על בארות אחרות בתורה – גם כאלה שחפר יצחק – נאמר רק "בְּאֵר מַיִם". מכאן ואילך, משמש ביטוי זה כדימוי לקב"ה בכבודו ובעצמו במספר מקומות, כגון: "אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים" (ירמיהו ב', יג). מציאת באר זו עוררה מלכתחילה את הריב עם הרועים, אך לאחר שהסתיימה מריבה זו, הבינו אבימלך ואנשיו את המסר:
מי שמוצא באר מים חיים, הוא מחובר למקור המים החיים, ובקיצור – "ה' עִמָּךְ".

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'נקודת פתיחה' בהוצאת מכון צומת