אש, להבה וקש

"וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם, וַאֲכָלוּם; וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו, כִּי ה' דִּבֵּר" (יח)

מדוע עובדיה מקשר בין יעקב ויוסף למושא הפרק - אדום? הקשר בין יעקב לאחיו עשו, שהוא אדום, ברור. אך מה הקשר של יוסף לכאן?

שאלה שניה העולה מפסוק זה היא מה ההבדל בין ה"אש" שנאמרה על יעקב ל"להבה" שנאמרה על יוסף?

אש היא תהליך חמצון מהיר של גזים הנפלטים מחומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.

האש של יעקב היא האנרגיה, החום, הכח העצור שעוד לא יוצא אל הפועל אך עצם קיומו נותן את הבסיס להיווצרות הלהבה.

יוסף, בנו של יעקב, שחז"ל ציינו שהיה דומה לו והוא עיקר תולדותיו, הוא זה שיכול להוציא לפועל את הכוחות של אביו, את הלהבה, האש החיצונית, היכולה לצאת להבעיר ולשנות. לפעול.

הקרב בין בית יעקב לבית עשו, מתואר כאש החיה, המאירה, המחממת. מול הקש.

בית עשו נמשל לקש - יבש, חסר פירות, מנותק מהקרקע ומהמקור, טרף קל לאש, הנדלק בקלילות ונשרף קליל על ידי הלהבה.

על פי נבואת עובדיה יהירותו של אדום המתנתק ממקורותיו ומייבש את ערכיו, תביא אותו, הקש, לשריפה זריזה, ולא יהיה לו שריד; בניגוד לבית יעקב המבוסס על גחלים של אש שאינם נכבים ומדליקים אש מאש ונר מנר, ומעבירים את המסורת לנצח.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער