"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ..." (משלי ל"א, י)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חיי שרה סימן ד
זה שאמר הכתוב: "אשת חיל עטרת בעלה" (משלי י"ב, ד) זה אברהם שהיה מקונן על שרה. מה כתיב למעלה מן הענין? "ותמת שרה וגו'" (בראשית כ"ג, ב) התחיל אברהם לבכות עליה ולומר: "אשת חיל מי ימצא" (משלי ל"א, י).
"בטח בה לב בעלה" - אימתי? בשעה שאמר לה: "אמרי נא אחותי את" (בראשית י"ב, יג).
"גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה, דרשה צמר ופשתים" - בין יצחק לישמעאל שאמרה "גרש האמה הזאת ואת בנה" (שם כ"א, י).
"היתה כאניות סוחר" - "ותוקח האשה בית פרעה" (שם י"ב, טו) ועוד "וישלח אבימלך" (שם כ', ב).
"ותקם בעוד לילה" - אימתי? "וישכם אברהם בבקר" (שם כ"ב, ג).
"זממה שדה ותקחהו" - זממה ונטלה שדה המכפלה ושם נקברה שנאמר: "ואחרי כן קבר אברהם את שרה" (שם כ"ג, יט).
"חגרה בעוז מתניה" - אימתי? כשבאו המלאכים שנאמר: "וימהר אברהם האהלה אל שרה וגו'" (שם י"ח, ו).
"טעמה כי טוב סחרה" - כשבאו עליהם המלכים, דכתיב: "ויחלק עליהם לילה" (שם י"ד, טו).
"ידיה שלחה בכשור" - שהיתה נותנת מאכל לעוברים ושבים.
"כפה פרשה לעני" - שהיתה נותנת צדקות ומלבשת ערומים.
"לא תירא לביתה משלג" - מגיהנם. למה?
"כי כל ביתה לבוש שנים" שנים - שבת ומילה.
"מרבדים עשתה לה" - אלו בגדי כהונה.
"מפרי כפיה נטעה כרם" - זה ישראל שנאמר: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל" (ישעיה ה', ז).
"נודע בשערים בעלה" - כשבקש מבני חת תנו לי אחוזת קבר.
"סדין עשתה" - זו המילה, שנאמר: "סוד ה' ליראיו" (תהלים כ"ה, יד).
"עוז והדר לבושה" - אלו ענני כבוד שהיו מקיפין את האהל שלה.
"פיה פתחה בחכמה" - אימתי? בשעה שאמרה לו "בא נא אל שפחתי" (בראשית ט"ז, ב).
"צופיה הליכות ביתה" - שבכל יום היתה מצפה אימתי יחזרו המלאכים שבשרוה "שוב אשוב אליך" (שם י"ח, י).
"קמו בניה ויאשרוה" - "ותאמר מי מלל לאברהם" (שם כ"א, ז).
"רבות בנות עשו חיל" - אלו העכו"ם.
"ואת עלית על כלנה" - שנאמר: "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם" (ישעיה נ"א, ב).
"תנו לה מפרי ידיה" - שנאמר: "ויהיו חיי שרה" (בראשית כ"ג, א) וכיון שמתה קפצה זקנה על אברהם.
לקריאת פוסט מאת יהודה קיל על דמותה של האשת חיל
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)