"אשר אומר אליך"- מתי?

הקב"ה מצווה את אברהם ללכת אל ארץ המוריה, ולהעלות את בנו האהוב יצחק לעולה "עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" (ב). אך לכל אורך הסיפור לא כתוב באופן מפורש על איזה הר מדובר!

אברהם משכים בבוקר, ויוצא עם יצחק ועם נעריו "אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים" (ג) – לכיוון ארץ המוריה. ביום השלישי נושא אברהם את עיניו – "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק" (ד). כיצד ידע אברהם שזהו המקום אם לא אמר לו הקב"ה לאיזה הר התכוון? היכן אמר הקב"ה לאברהם לאן ללכת? ומדוע הסתיר את זהות ההר מאברהם מלכתחילה?

ייתכן, שמבחינת הקב"ה די היה בעצם הניסיון שאברהם ילך אל ארץ המוריה, ובאופן מכוון הקב"ה דחה את הודעת המקום המדויק, כדי שאברהם לא יעשה דבר לפני התגלות נוספת, שבה הקב"ה יודיע לאברהם שהוא עמד בניסיון הגדול. בהתגלות זו עשוי היה הניסיון להסתיים, ולא היה עוד צורך בעקדת יצחק על המזבח. אולם אהבה מקלקלת את השורה, ואברהם מיהר למלא את צו ה' כבר בהגיעו אל ארץ המוריה.

נראה, שאברהם סבר שדי היה בציווי הראשון כדי לחייב אותו להעלות את בנו לעולה, ואם ידחה את המעשה בעקבות חוסר ידיעת המיקום המדויק, הרי שתהיה בכך בריחה מחובתו. על כן, העלה אברהם את יצחק לעולה על אחד ההרים, ובכך הוכיח עוד מעבר למצופה את אמונתו הגדולה בה'. דומה, שהבנה זו נותנת יתר משמעות לשם שניתן למקום בסוף הסיפור – "ה' יִרְאֶה" (יד).

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'נקודת פתיחה' בהוצאת מכון צומת