אשה חכמה

יהושע שולח שני מרגלים מן השיטים לרגל את ארץ כנען ואת יריחו שמהווה את המפתח לאותה הארץ. מרגלים אלו רק עוברים את הירדן ומיד מסתבכים כי המודיעין של מלך יריחו כבר גילה אותם והמלך שולח שליחים לתופסם.
מן הסיפור בפרק ניכרת ההבחנה בין הפאסיביות של המרגלים לבין האקטיביות הבלתי פוסקת של רחב. מאז אשר דופקים שליחי המלך בביתה ישנו רצף של פעולות שהיא מבצעת ללא הרף.
החל מכך שהיא לוקחת את שני האנשים ומחביאה אותם. כמו כן מתואר כיצד היא מעלה אותם לגג ואף מכסה אותם בפשתי העץ. לאחר מכן היא מייעצת להם כיצד להימלט מהרודפים. מורידה אותם מהחלון וקושרת את חוט השני בחלון.
כל זאת, עושה היא מיוזמתה ללא שום סיוע מן המרגלים. מה ראתה רחב לסכן את עצמה אל מול שליחי המלך? איזו מוטיבציה היתה לה להציל את המרגלים ולא להסגירם כדין אויבי עמה?
דומה שרחב מבינה כי אין דרך חזרה ועם ישראל ינצח את עמי כנען. היא מזהה פוטנציאל להינצל ולהציל את משפחתה בהצלת שני המרגלים. זו הסיבה שהיא עושה כל שביכולתה כדי להצילם ובכך יהיה בידה קלף מיקוח. זהו מעשה של אשה שנקטה בחכמה והצילה משפחה שלימה ממוות.
בדומה לכך מוצאים אנו את אביגיל אשת נבל הכרמלי שעצרה את דוד מלהרוג את נבל (שמואל א כ"ה) וכן את האשה החכמה מאבל בית מעכה שהצילה את העיר מיואב בן צרויה (שמואל ב כ').