השוואת כותרת המזמור לפסוקים מקבילים בתנ"ך מגלה שיש כמה הבדלים בין הפסוקים - מה משמעותם וכיצד ניתן לגשר עליהם?

 

מזמור ס' נחלק לשלושה חלקים מלבד הכותרת (א-ב). כל חלק נפתח בשם א-להים: בחלק הראשון (ג-ז) תלונה על כך שה' לא עוזר במלחמה; בחלק השני (ח-יא) התרפקות על העבר שעטור בניצחונות רבים; ובחלק השלישי (יב-יד) חזרה אל התלונה ("א-להים זנחתנו" – פס' יב כמו בפס' ג).

כותרת המזמור מופיעה בעוד שני מקומות נוספים בתנ"ך. בדברי הימים אנחנו מוצאים פסוק דומה מאוד לזה שלפנינו: "ואבשי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף" (דברי הימים א י"ח, יב). אולם בספר שמואל במקום המילה 'אדום' כתובה המילה 'ארם': "וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם בְּשֻׁבוֹ מֵהַכּוֹתוֹ אֶת-אֲרָם בְּגֵיא-מֶלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף" (שמואל ב ח', יג). אז האם המלחמה ארעה באדום או בארם?!

הפרשנים ערים לשינוי הזה ודנים בו. כך רד"ק (ולאחריו גם ר' מנחם המאירי) למשל מבין כי היו שתי מלחמות, אחת בארם ואחד באדום שהתרחשו באותה העת: "בגיא מלח שנים עשר אלף - ובספר שמואל אמר: "בשובו מהכותו את ארם בגיא מלח שמונה עשר אלף" (שמואל ב ח', יג)... בספר שמואל אמר "ארם" ובשני הספרים אמר "אדום", ובספר שמואל ובדברי הימים אמר "שמונה עשר אלף", ובספר זה "שנים עשר אלף". נראה, כי מלחמת אדום היתה כשהיתה מלחמת ארם, כי כן כתוב: "בהצותו את ארם נהרים... וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח" (תהילים ס', ב), ומאדום ומארם היו אלה שמונה עשר אלף. ואמר בשני הספרים "אדום", ורצונו לומר: אדום ואשר עמהם, והם ארם; ואמר בספר שמואל "ארם", ורצונו לומר: ארם ואשר עמהם, והם אדום...".

עמוס חכם ב'דעת מקרא' לעומת זאת מציע שלא מדובר כאן בשתי מלחמות שונות אלא במלחמה אחת: "הלשון שבכתוב זה דומה ללשון שבשמואל... ומסתבר, שמאורע אחד מסופר בשלשת הספרים" ולשיטתו הוא מסביר שהשינויים תלויים בנוסח שונה: "אם כי יש שינויים בנוסח הדברים בין ספר לספר. על השנוי 'ארם – אדום' יש לומר כי יש כאן חלופי דל"ת ברי"ש כמו: דודנים - רודנים, דעואל - רעואל ועוד".