סיפורו של יפתח ממחיש לנו כיצד גם אדם פשוט בעל עבר מפוקפק יכול להפוך לאדם גדול ולהוות דוגמא באמונתו.

 

תיאורו של יפתח בתחילת הפרק אינו מחמיא במיוחד: יפתח הוא אמנם גיבור חיל אבל הוא בן אישה זונה, גירשו אותו מביתו ונאספים אליו אנשים בלי בית או ערכים מיוחדים. הרושם הראשוני שמקבלים מיפתח הוא של ביריון, אדם בעל עבר מפוקפק המנהיג צבא של אנשים "ריקים".

יפתח, לאחר שכנוע, מוכן לקבל על עצמו לצאת להילחם בבני עמון ופתאום מקבלים ממנו תמונה שונה לגמרי:
הדבר הראשון שהוא עושה זה להתפלל לפני ה' במצפה (על פי מצודת דוד לפסוק יא). לאחר מכן הוא שולח שליחים אל מלך בני עמון ושם הוא מגלה בקיאות גדולה בהיסטוריה ואמונה גדולה בקב"ה: "הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ אוֹתוֹ תִירָשׁ וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֱ-לֹהֵינוּ מִפָּנֵינוּ אוֹתוֹ נִירָשׁ. וְעַתָּה הֲטוֹב טוֹב אַתָּה מִבָּלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב... יִשְׁפֹּט ה' הַשֹּׁפֵט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן" (כד-כז). הכתוב מספר "וַתְּהִי עַל-יִפְתָּח רוּחַ ה'" (כט) והוא אף נודר נדר לה' לפני הקְרָב להקריב לו קרבן בלי שום הגבלה.

גם לאחר מכן, כאשר הטעות הטרגית שלו מתגלה, יפתח לא מוכן לעבור על נדרו - "פָּצִיתִי פִי אֶל-ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב" (לה). הזו התנהגות של אדם ריק ופוחז?
מהרגע שיפתח בחר להילחם למען עם ישראל נגלית דמות שונה לגמרי, מלאה באמונה ובמחויבות, כך יפתח מלמד אותנו שגם אדם שלא נראה חשוב או צדיק במיוחד יכול להפוך לאדם גדול.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער