בדברי הימים מתפרשות נבואות שלא נזכרו בספר מלכים: נבואת עזריהו בן עודד ונבואת חנני הרואה. שני הנביאים מדגישים לאסא שקורותיו נקבעים במישור העל-היסטורי האלוקי בדרך של שכר ועונש.
בשני הפרקים האחרונים (ט"ו-ט"ז) נתפרשו דברי נביאים, שלא נזכרו בספר מלכים: עזריהו בן עודד, המעודד את אסא לאחר שובו ממלחמתו עם הכושים ומחזקו, אגב סקירת המצב המדיני המעורער בימי אביו ואבי אביו (ט"ו, א-ז) וחנני הרואה - כנגדו - הנוזף קשות באסא, על שכרת ברית עם מלך ארם ובקשו להפר את בריתו עם בעשא מלך ישראל: "נסכלת על זאת כי מעתה יש עמך מלחמות" (ט"ז, ז-ט).
והמפתיע שב'דברי' אסא הוא, שכרגיל ספר דברי הימים ממעט לפרש גנותם של מלכי בית דוד, ואילו כאן פרש את גנותו בדברים שאין להם לכאורה זכר בספר מלכים (ט"ז, י-יב).
כל 'דברי' אסא בדומה ל'דברי' המלכים האחרים בספר - ערוכים על דרך 'הסיבתיות הכפולה', הרגילה במקרא. והמעשים מתגלגלים בשני מישורים: במישור ההיסטורי הריאלי, האנושי ובמישור העל-היסטורי האלוקי, מתוך אמונת אומן בשכר ועונש, כדברי הנביאים: "ה' עמכם בהיותכם עמו, ואם תדרשוהו ימצא לכם, ואם תעזבוהו יעזוב אתכם" (ט"ו, ב), "כי' ה' עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם [מי, אשר] לבבם שלם אליו" (ט"ז, ט).
נערך ע"י צוות אתר התנך
מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים ב עמ' תרפד-תרפה