חלוקת הפרק:
1. פס' א-ז: עליית אמציה לשלטון והצלחותיו המדיניות
2. פס' ח-טז: תבוסתו של אמציה ליהואש מלך ישראל
3. פס' יז-כב: מותו של אמציה ועליית בנו לשלטון
4. פס' כג-כט: מלכות ירבעם בן יואש על ישראל
 

1. פס' א-טז: עליית אמציה לשלטון והצלחותיו המדיניות והמלחמה נגד יהואש

א. הכתוב פותח בהערכה רוחנית של אמציה, בעובדה שהלך בדרכי ה', ולאחר מכן מספר על שני מעשים חשובים המעידים על חוזק שלטונו: הכאת מכי אביו והכאת אדום. על פניו אין במעשים אלו כשלעצמם שום ביקורת ולהפך: העובדה שהוא תואר תחילה כהולך בדרכי ה' יכולה ללמד שדבר זה הביא להצלחתו. אלא שהמלחמה שלו בישראל המתוארת בהמשך נראית כמעשה בעייתי שאולי נובע מגאווה עקב ההצלחות הקודמות. כך אכן טוען כלפיו במפורש מלך ישראל (י). ההימנעות ממלחמות בין הממלכות הודגשה כבר על ידי הנביא בראשית ימי פילוג הממלכה (מלכים א י"ב, כב-כד). עוד יש לציין כי על פי המתואר בספר דברי הימים ב כ"ה, יד-טז לאחר הניצחון באדום אמציה החל לעבוד את אלוהי בני שעיר וכאשר הגיע נביא להוכיח אותו, הוא איים עליו.

ב. פס' ו – כך אכן נאמר בדברים פרק כ"ד, טז.

ג. פס' ז – לעיל בפרק ח' פס' כ-כב, תוארה פשיעת אדום בישראל בימי יהורם בן יהושפט (אביו של סבו).

2. פס' יז-כב: מותו של אמציה ועליית בנו לשלטון

פס' יט – גם כאן, כמו לעיל בפרק י"ב (כא-כב), הקושרים אינם מבקשים לעצמם את המלוכה. יתכן שהם נהגו כך בשל ביקורת על העבודה זרה שהכניס אמציה לממלכה, כמתואר בדברי הימים ב כ"ה, יד-טז.

3. פס' כג-כט: מלכות ירבעם בן יואש על ישראל

א. פס' כה – תיאור הגבולות הרחבים מזכיר את הנאמר על שלמה, לעיל מלכים א פרק ח', סה. יש לשים לב גם לכך שהרחבת הגבולות כאן מצטרפת לניצחון של יהודה על אדום ולניצחון של ישראל על ארם כפי שתואר בפרקים הקודמים (וראו גם בתחילת הפרק הבא באשר למה שארע באותה תקופה בממלכת יהודה).

ב. יושם לב לניגוד הזועק בין ההתנהלות הדתית-רוחנית ובין ההצלחה המדינית. הכתוב מסביר את היתכנות הפער ברחמים של ה' על העם (כו-כז). תקופת זוהר זו שנמשכה גם בדור הבא, בתקופת עוזיהו ביהודה, והתאפיינה בחטאים חברתיים גדולים, הביאה לביקורת קשה אצל הנביאים: עיינו, לדוגמא, ישעיה פרק ב' פסוקים ו-ח; עמוס ראשית פרק ד'.