אמינות

במזמור ק"א מתאר דוד המלך כיצד הוא מתנהל מבחינה אישית ומקצועית, וכיצד הוא מצפה שיתנהלו העובדים שלו – השרים והיועצים.

באיזשהו מקום המזמור הזה מזכיר לי מודעת דרושים, רק שזו כתובה לה בסגנון פיוטי. מי שרוצה לעבוד בלשכת המלך, צריך לקחת בחשבון מהם כללי היסוד לעבודה. דוד מבהיר שכמי שמתנהל בתמימות, הוא לא מוכן להכיל מציאות שבה עובדים עימו אנשים שאינם ישרים או בעלי אגו נפוח. כאשר מעל הכל ניצב העיקרון המרכזי והבסיסי והוא: אמינות. "הולך בדרך תמים הוא ישרתני. לא ישב בקרב ביתי עושה רמיה, דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" (ו-ז).

הקו הזה, שדוד המלך אימץ, רלוונטי לא רק אליו כמלך המנהל ממלכה, אלא לכל אדם ולכל מנהיג. מערכת יחסים בין חברים או בין בעל ואישה אינה יכולה להחזיק כשאין אמון אחד בשני. אף אדם נורמלי לא יישאר חבר של אדם אחר שרימה אותו פעם אחר פעם.

בני זוג שאינם סומכים זה על זה ימצאו את עצמם מהר מאוד על מדרגות הרבנות. מערכת יחסים מקצועית בתוך גוף ציבורי או מסחרי, איננה יכולה לפעול כראוי, כאשר אפילו מישהו אחד מצוות העובדים, בעיקר בדרגים הבכירים, הוא אדם שקרן ומניפולטיבי.

באותו אופן גם מבחינתי כחברת כנסת*, ברור שהתנהלות מקצועית או רקימת קשרים פוליטיים עם עושי רמייה ודוברי שקר, לא רק שתפגע בי באופן אישי, אלא בעיקר במה שאני מאמינה ומה שאני מקדמת.

* נכתב בשנת תשע"ז

באדיבות אתר 929