נוהגים לקרוא את מזמור פ"ג בימי הזכרון, מפני שהוא מתאר את כוונת האויבים להשמיד את עם ישראל, ופונה אל ה' בבקשה: "אל דומי לך" (ב) - לא לשתוק על מעשיהם, להושיע את ישראל מידיהם, ולנקום בהם. השיר שלפניכם משתמש בארבעה פסוקים מתוך מזמור זה.
הפסוקים המופיעים בשיר מופיעים שלא כסדרם במזמור:
פס' ג: כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ
פס' יז: מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה'
פס' טו: כְּאֵשׁ תִּבְעַר-יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים
פס' ב: אֱלֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל