אכן, שירת הים

השירה הנמצאת בפרקנו מכונה 'שירת הים', מחז"ל (ירושלמי מגילה פ"ג ה"ז) ועד ימינו. ואכן, המילה "ים" מופיעה שמונה פעמים בשירה. עם זאת, שם זה מעורר שאלה: הרי מהותה של השירה היא הניצחון על המצרים, ומדוע אין היא מכונה בשם המבטא ניצחון זה?

אכן, עיון בתכניה של השירה מגלה, שהיא כוללת שני מרכיבים מרכזיים: הראשון, כאמור, הוא הניצחון על האויבים, והשני - עוצמת הקב"ה המתגלה בשליטתו בים. מצד אחד מתואר ניצחונו של הקב"ה על מצרים - "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף" (ד), ומצד שני, שליטתו על הים - "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם" (ח).

הנחה זו מסייעת לנו להבין כמה ביטויים כפולים המופיעים בשירה. השירה פותחת במילים: "אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (א). חציו השני של הביטוי מתייחס לניצחון על המצרים, אולם חציו הראשון עוסק בגאות ה', ומסתבר שהדברים קשורים לשליטתו בים, שהרי הקב"ה הוא "מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם" (תהילים פ"ט, י). כך גם בהמשך: "יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב" (ו). גם כאן, החצי השני מתייחס למצרים, ומסתבר שהחצי הראשון, המבטא את היות הקב"ה אדיר בכוח (ובהמשך גם נאמר - "נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ"; יא), עומד כנגד שליטת הקב"ה "בְּמַיִם אַדִּירִים" (י).

לקראת סוף השירה מתוארת תגובת הגויים על קריעת ים סוף: "נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (טו-טז). מסתבר, שגם תגובה זו נובעת בראש ובראשונה משליטת הקב"ה בים, שהרי לימים ישמעו מרגלי יהושע מפי רחב תיאור מקביל: "וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (יהושע ב', ט-י). רחב כלל אינה מזכירה את טביעת המצרים, אלא רק את ייבושו של ים סוף!

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'נקודת פתיחה' בהוצאת מכון צומת