איפה חטא המרגלים?

מזמורנו נחלק לשני חלקים עיקריים: א-ז1 – הודיה לה'; ז2-יא – תוכחה לעם ישראל. כל אחד מהחלקים נחלק לכמה פסקות: בפסקה הראשונה (א-ב) קריאה להודות לה'; בפסקה השנייה (ג-ה) תיאור גדולת ה'; בפסקה השלישית (ו) קריאה להודות לה'; בפסקה הרביעית (ז1) אמירה כי יש להודות לה' משום שאנחנו עמו. כך למעשה החלק הראשון של המזמור בנוי מארבעה חלקים מקבילים: בפסקה הראשונה והשלישית יש קריאה להודות לה' ובפסקה השנייה והרביעית מובאת הסיבה – מדוע יש להודות לה' (ושתיהן נפתחות במילה "כי"). החלק השני נחלק לשתי פסקות: בפסקה השישית (ז2) אמירה כי יש לשמוע בקול ה'; בפסקה השביעית (ח-יא) דברי ה'.

לטענת המזמור עונש ארבעים השנים במדבר הגיע בעקבות החטא במסה ומריבה: "אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר, אשר נסוני אבותיכם... ארבעים שנה אקוט בדור... אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי" (ח-יא). די ברור שהמזמור מתייחס לחטא במסה ומריבה שהרי שם כתוב במפורש: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין" (שמות י"ז, ז).

לאבן עזרא היה קשה לפרש בדרך זו, שהרי אנחנו מכירים שעונש ארבעים השנים הגיע בעקבות חטא המרגלים ולא בעקבות חטא מסה ומריבה. לכן הוא מפרש כך: "כיום מסה - והנכון בעיני, על ביאת המרגלים, והמריבה היא "נתנה ראש" (במדבר י"ד, ד), והמסה - כי שם כתוב "וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי" (שם, כב)". אך נראה שהצדק עם הפרשנים האחרים שהסבירו שמדובר במסה ומריבה.

ובכל זאת כיצד יש לענות על התמיהה שהעלנו? האם המזמור אינו מכיר את חטא המרגלים? מדוע הוא טוען שעונש ארבעים השנים במדבר בא בעקבות חטא מסה ומריבה? עמוס חכם ב'דעת מקרא' הציע שהמזמור מתכוון לכל הניסיונות שניסו עם ישראל את ה' במדבר, והכוונה גם לחטא המרגלים. תשובה זו אפשרית אך לא עולה בקריאה פשוטה של המזמור.

נראה לי, כפי שכבר טענו, שההיסטוריוגרפיה (שכתוב ההיסטוריה) אינה מחויבת להיסטוריה בצורה מובהקת. המזמור ניסה להעביר מסר דתי ברור: "אם בקלו תשמעו!" (ז) – יש לשמוע בקול ה'. חטא המרגלים אינו מייצג אי שמיעה לה' באופן מובהק, וגם חטא העגל אינו כזה. אחד החטאים המרכזיים שבהם העם אינו שומע לקול ה' ובצורה קיצונית יותר אף מנסה אותו (במקום שה' ינסה את העם) הוא חטא מסה ומריבה. לכן תולה הכתוב בחטא את עונש הארבעים שנה, על אף שבפועל הדברים היו אחרת.