חבקוק מטיח דברים קשים כלפי מעלה. ומה התשובה?

 

בפרק א', חבקוק רואה את עליית הכשדים לרשת את מרחבי האימפריה האשורית, ועמה את הקשיית השעבוד על ממלכת יהודה. מדוע נגוזה התקווה שהעלה מיכה לפריחתה של יהודה, ואת אשור תחליף ממלכה קשה ממנה?! על כך קונן חבקוק בנבואתו הראשונה:

"עַד אָנָה ה' שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹשִׁיעַ:  לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט... עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל" (ב-ד)

חבקוק, במר לבו על גורלה של ירושלים, מטיח דברים קשים כלפי מעלה.

התשובה לשאלתו נתונה לכאורה במפורש בספר מלכים. הימים הם ימי מנשה בן חזקיהו, ששבר, ואחריו גם בנו אמון, את כל מהלך עבודת ה' של אביו חזקיהו, והפך את ירושלים לעיר אלילית בבמות התופת בגיא בן הנם ואף במקדש עצמו. וכך אמרו נביאי ה' בימי מנשה:

"יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֵרַע מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר לְפָנָיו וַיַּחֲטִא גַם אֶת יְהוּדָה בְּגִלּוּלָיו: לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעָהּ תִּצַּלְנָה שְׁתֵּי אָזְנָיו" (מל"ב כ"א, י-יב)

אך חבקוק בשלו:

"טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ" (א', יג)

והרי גם אם מנשה רשע, עדיין הוא צדיק יחסית לנבוכדנאצר מלך בבל הרשע, ומדוע יינתן בידו?!

בפרקנו, פרק ב' ניצב חבקוק על עומדו עד שיקבל תשובה מן הקב"ה על קושייתו:

"עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי" (א).

התשובה עמוקה מני ים, ולא נביא אלא את פסוקה האחרון בפרקנו:

"וַה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ" (כ):

הקב"ה אכן מופיע, ומעצם הופעתו נעלמים לפתע כל הספקות וכל הקושיות.