אין קיצורי דרך

העולם מלא מעקפים ושבילים עקומים, נביאי שקר ומגידי עתידות. אנשים שמנצלים את הכמיהה האנושית למיסטיקה מקצרת דרך ויודעים לגזור ממנה קופון, בגוף, בנפש או בכסף. כותרות העיתונים מלאות בסיפורים על בעלי כוחות שמנצלים מצוקות של אחרים ומבטיחים להם הבטחות מנחמות.

נראה כאילו משה רבנו כשכתב את  פסוקי 'המבוא לחיים בארץ ישראל' שלו (המכונים בחיבה 'ספר דברים') קרא את כותרות העיתונים של היום והצמיד להם 'עשה ואל תעשה' משלו. ומה נאמר? נבואה שנצרכה לדורות נכתבה. והנבואה הזו, על המלצותיה, נצרחה ונצרכה, ועוד איך.

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. וְחֹבֵר חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים" (ט-יא).

החיים המומלצים בארץ הזו, לפי משה רבנו, הם חיים של עמל ושל השקעה, עבודת כפיים ועבודת אדמה. איש (למעט הכוהנים והלווים, וראו בהמשך) לא פטוּר מחיים כאלה, עקביים ומסורים, קשים ופשוטים. דונם אחרי דונם ועז אחר עז. אין קיצורי דרך. אי אפשר להוציא לחם מן הארץ באמצעות כישוף. אי אפשר להשיג בריאות בעזרת קמעות ולחשים.

רוצים להתעלות מעל המציאות הקשה היומיומית? רוצים לדעת מה יקרה, והאם יהיה סוף לכל הסבל הזה? לכו לכם אל נביאי האמת. מי הם נביאי האמת? איך יודעים שהם דוברים אמת? שאלה מצוינת. הפסוק טוען שאפשר לדעת, שהמציאות מראה את זה, בסופו של דבר. אבל הנה רמז: הם לא מבטיחים קיצורי דרך, וגם לא חיים קלים במיוחד. כדי לשנות דברים הם מבקשים תיקון, הם נוגעים לפעמים במה שכואב ויודעים להטיח דברי ביקורת לא נעימים. ככה נביאי אמת עושים.

אבל זה אינו הכול. יש מסלול נוסף, למי שעבודת הכפיים לא מתאימה לו ונפשו צמאה לדברים אחרים. התורה אמנם מייעדת את המסלול הזה לכוהנים וללוויים, שלהם אין חלק ונחלה והם חיים מנדבות הציבור. אבל הרעיון נשמר: המודל של תמיכה ציבורית באנשים שנוטשים את העמל האנושי הפשוט, לטובת השקעה בעניינים שברוח, עדיין קיים.

באדיבות אתר 929