אין כניסה לזרים

"וְאָמַרְתָּ אֶל-מֶרִי אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי ה' רַב-לָכֶם מִכָּל-תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל: בַּהֲבִיאֲכֶם בְּנֵי-נֵכָר עַרְלֵי-לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי לְחַלְּלוֹ אֶת-בֵּיתִי בְּהַקְרִיבְכֶם אֶת-לַחְמִי חֵלֶב וָדָם וַיָּפֵרוּ אֶת-בְּרִיתִי אֶל כָּל-תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם...כֹּה-אָמַר אֲ-דֹנָי ה' כָּל-בֶּן-נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא אֶל-מִקְדָּשִׁי לְכָל-בֶּן-נֵכָר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל מ"ד, ו-ט)

בכמה מקומות בספרות חז"ל רואים כי בוני בית המקדש השני סמכו על נבואת יחזקאל, גם אם לא אחד לאחד במידות ובעיצוב.

בשנת 1871 נתגלה ממצא ארכאולוגי חשוב ביותר אשר שפך אור בעניין המצב הסוציו-פוליטי המורכב אשר שרר בבית מקדש השני בתקופת בית חשמונאי: במהלך חפירות בירושלים נמצא תבליט אבן מתקופת בית שני אשר עליו הכתובת ביוונית:

''איש נוכרי לא יכנס לפנים מהמחיצה המקיפה את המקדש ולחצר המוקפה. מי שייתפס יתחייב בנפשו ודינו למיתה''

התבליט, אשר היום מוצג במוזיאון באיסטנבול, ממחיש לנו  את איסור כניסת נוכרים - אשר אינם יהודים - מאזור מתחם הר הבית לתוך העזרה.

במסכת מידות (ב', ג) וכן בדברי יוספוס פלביוס (מלחמות היהודים ה' ה:ב) מתוארת חומת אבן נמוכה הקרויה 'סורג' אשר הקיפה את תחום ההיכל והעזרות ונועדה לווסת כניסה ויציאה של הבאים. שלטים מסוג הכתובת שנמצאה, המנוסחים במגוון שפות, היו תלויים סביבה בכדי להזהיר את האורחים בחומרת הכניסה.

המשנה במידות מתארת כיצד מדיניות זו במקדש עוררה את כעסם של השליטים היוונים והם פרצו שלוש עשרה פרצות בסורג כאות מחאה.

על פי המחקר נראה שיש קורלציה בין סיפור זה למתואר בספר החשמונאים א' (ט:נד):

''ובשנת שלוש וחמישים ומאה, בחודש השני ציווה אלקימוס להרוס את חומת חצר הפנימית, ויהרוס את מעשה הנביאים.''

אם נצא מנקודת ההנחה שהמקרה המוזכר כאן הוא אכן פרשת פריצת הסורג המתוארת במשנה, ניתן אולי להציע ש'מעשה הנביאים' המופיע בפלביוס הוא רמז לנאמר בפרקנו ביחזקאל בנוגע לציווי בעניין ביאת נוכרים למקדש.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנך, המהווה בית ללימוד התנך בידי הנוער