איך נטהרים מטומאה?

"כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם אֲדֹנָי ה'" (ירמיהו ב', כב)

הנה ידוע כי העונות עושים כתמים בנפש של חלאת טומאה, ואין תיקונם כי אם במירוק גהינם או בסיגופי תשובה, שעל ידי הסיגופים שהגוף סובל והייסורים ממרקין תעובר הכתם מן הנפש. 

והנה כמשל - הבגד המלא כתמים מן השמן, שיעבירום על ידי שלשה דברים: מים ונתר ובורית, כמנהג בבגדים הארוגים מצמר הזלוף בשמן, שעל ידי שלש אלה יעבירו השמן כנודע. והנה אין ספק שאם כשמכבסים אותם לתקנם אם לא ירבו רק מים ונתר וימעטו בבורית לא יצא הבגד מלובן, כי כתמי השמן יהיו עדיין נשארים וניכרים כי לא יוסרו לגמרי. על כן צריך לבלתי תחוס עין בעליו על הבורית למען יצא בגדו מלובן וטוב, אך אם יהיה חס על הבורית לבלתי הוציא הוצאה רבה לא יתלבן הבגד. 

הנה המשל (הזה) צריך האדם לטהר וללבן כתמים חלאת טומאת אשמותיו מנפשו הקדושה, הלא המה לעומת השלשה דברים שהם: מים ונתר ובורית, כן התשובה לטהר טינוף טומאת העונות, צריך תורה הנמשלת למים כמו שאמרו זכרונם לברכה: "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש וכו'" (קידושין ל', ב), וצריך הכנעה, לזכור תמיד שהולך למקום עפר, כי עפר הוא ואל עפר ישוב שהוא מעין הנתר כי עפר הוא, וגם צריך מירוק וסיגוף בגוף שעל ידי מה שמתמעט ונמוח חלבו ודמו מתקנחת הנפש ומתלבנת, כאשר על ידי הבורית שעל ידי מה שהוא נמוח הבגד מתלבן.

ואמר, כי אל תעשה עיקר ממים ונתר שהוא מתורה והכנעה, ולא תמרק גופך כי אם מעט ותניחהו שמן ודשן בצד מה, הנה לא יתלבן כתם עונך כי עדיין ישאר רישומו ניכר, וזהו "כי אם תכבסי בנתר" שהוא כיבוס מים ועפר שהיא תורה והכנעה. "ותרבי לך (ה)בורית" שתרבי אותו לך לעצמך שלא תרצה להתיכו בכיבוס, כי אם שיהיה לך רבוייו ולא יותך ויתמעט חלבך ודמך ועונג בשרך, הנה נכתם יהיה עונך שעדיין רושם כתם העון ישאר בנפשך... כי כמקרה אשר יקרך בבגד שאם תכבסהו בנתר ותרבי לך הבורית, לך לעצמך, לבלתי הוציא הרבה, יהיה נכתם שמנו בתוכו ויוכר רשומו בו. והוא לומר כי כתמי העון עצמו שצריך תורה והכנעה ומירוק הגוף כמדובר.

אלשיך - ר' משה אלשיך (1507-1600), נולד באדריאנופול, למד אצל ר' יוסף קארו. עלה לארץ והתיישב בצפת, שם היה דיין, פוסק הלכה ועמד בראש שתי ישיבות. נסמך על ידי ר' יוסף קארו. פירושו על התורה נקרא "תורת משה", ומבוסס על דרשות שלו.