בניגוד לנבואות אחרית מוכרות, ישעיהו מבטיח לעם ישועה בה אורות גרמי השמים דוקא יגברו ויתחזקו, במידה ויתפללו לישועת ה'.

 

וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים (כו)

מוטיב גרמי השמים הוא מוטיב שמופיע רבות בנבואות אחרית הימים, אך כמעט תמיד הם מחשיכים אל מול גודלו של ה', לדוגמא: "וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בירושלים" (כ"ד, כג),  "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם" (ס', יט) וכן ביואל: "שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם וה' מציון ישאג" (יואל ד טו-טז).
לעומת זאת, בפרקנו לא רק שאין מיעוט באור, אלא הפוך - אור הלבנה נהיה כאור החמה ואור החמה גדל פי שבע.

במה נתייחדה נבואה זו? 

אם נביט היטב בנבואות בהן מופיעים השמש והירח, השמש והירח אינם מתכסים כחלק מתהליך הגאולה, אלא כחלק מהתגלות ה' בצורה מלחמתית. אולם בפרקנו הנביא מתאר אחרית ימים שבאה מתוך שלום ונחת, "בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן" (טו).
מוקדם יותר בנבואה נראה כי הגאולה והישועה המתוארים בה מותנים בתפילת העם - "חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ" (יט). במציאות שבה העם מקדים ומתפלל, אחרית הימים באה מתוך שלום. לעומת זאת, כאשר ה' הוא היוזם מתוך חרון אף ומתוך חטאי העמים, אחרית הימים תבוא במלחמה וסערה ולכן גרמי השמיים יתחבאו.

 יוצא אפוא שבנבואה שלנו, באופן לא רגיל, מבטיח הנביא לעם אחרית ימים ייחודית שתנבע מתפילות העם ומזכויותיהם. במקרה כזה, אין צורך שהשמש והירח יתחבאו ויתקדרו, אלא הם יזרחו באור בהיר ועוצמתי, כזרחם בגן עדן בששת ימי בראשית. 

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער