"וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ" (רות א', ג)
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כב עמוד ב
תנא: אין איש מת אלא לאשתו, ואין אשה מתה אלא לבעלה. אין איש מת אלא לאשתו, שנאמר: "וימת אלימלך איש נעמי" (רות א', ג), ואין אשה מתה אלא לבעלה, שנאמר: "ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל" (בראשית מ"ח, ז).
חידושי אגדות למהר"ל סנהדרין דף כב עמוד ב
אין איש מת וכו'. פירוש כי האיש והאשה נחשבים כאחד והם זוג אחד, ולכך אין איש מת אלא לאשתו כי תחסר לה הזיוג. אין אשה מתה אלא לבעלה והיא חסירה. אבל השאר לא נחשבים חסירים כלל רק האיש והאשה, כי האיש בלא אשה חצי אדם וכן אשה בלא איש, ולכך אין איש מת אלא לאשתו ואין אשתו של אדם מתה אלא לבעל.