האם לא היינו מעדיפים לחיות בעולם שבו כולם מאוחדים? אין מלחמות, אין מחלוקות, ואפילו אין שפות שונות? ממש "כפר גלובלי"! בראשית היו כל בני האדם מאוחדים. על מה ולמה הפר ה' את האידיליה ופיזר אותם?
אחדות יכולה להיות נהדרת אך כאשר מדובר בשלטון עריץ המכריח את כולם לחשוב אותו דבר ולהתגייס לאותו רעיון – זה הרסני. במקרה כזה, עדיף הפרוד.
בני האדם רצו לבנות "מגדל וראשו בשמים". יש להעריך, שבראש המגדל הזה הייתה אמורה להיות מרפסת, ושם היה המלך (נמרוד) יושב ומשקיף על צאן מרעיתו. כולם היו נושאים אליו כפיהם, והוא היה מביט עליהם מבעד לענן. המשמעות של ישיבה כזו היא לחלוטין א-לוהית. נתיניו של המלך ישאו את ראשיהם אל תוך ענן כבודו, ויעברו לפניו כבני מרון. אנו מכירים תיאורים מעין אלו ממהלך ההיסטוריה. מלכים שונים מלכו על כל העולם, וניסו להנציח את שמם למלכות עולם. (למשל, המוזולאום במוסקבה המנציח את לנין וסטאלין).
בוני המגדל היו מאוחדים, אך לא היה זה עם אחד, אלא - כמו ברוסיה הסטאליניסטית - עם של אחד. לא היתה כאן שפה אחת, אלא שפה של אחד. לא היו הבונים בעצה אחת, אלא בעצה של אחד - של נמרוד גיבור הציד שמלך עליהם. לא היתה אחדות אמיתית, תמימות דעים, אלא שלטון רודני ואכזר של אדם אחד, החושב ויוזם עבור כולם. שליט זה הביא לאחדות המחשבה באמצעות כבשן אש מאיים שאליו הושלך כל מי שהעז לחשוב או להאמין בדרך אחרת. אחדות כזו - הפיזור והפירוד טובים הימנה.
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון