הקשת שמראה ה' לנח ובניו איננה קשת רגילה, אלא קשת עוצמתית שדרכה מתגלה ה' לברואיו ומבשר להם: אחרי המבול והחורבן תגיע צמיחה חדשה.
ה' נותן אות לכך שהוא לא ישחית את העולם - הקשת, ויש מקום לשאול: מהו החידוש הגדול וכיצד תופעת טבע טבעית זו יכולה להיות אות?
הרמב"ן מציג שתי אפשרויות להבנת האות: הראשונה - הקשת היא בריאה חדשה שלא הייתה במעשה בראשית ולכן היא יכולה להיות אות, והשניה - הקשת הייתה בשעת הבריאה אלא שעתה נהפכה לאות ברית שלום בין ה' לנח ובניו.
ישנה אפשרות נוספת באמצע - הקשת אכן הייתה בבריאה אך פה מדובר על קשת מיוחדת, בעלת עוצמה יותר מקשת רגילה בשמיים.
אנו עדים לאורך התנ"ך למספר מקרים שמופיעה קשת כזו, שדווקא היא מעבירה את המסר של ה' לנח ובניו, ונביא שניים מהם:
שירת דבורה מסתיימת במילים "כן יאבדו כל אויביך ה' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה', לא) - סיסרא וחייליו טבעו בבוץ שנוצר מגשם זלעפות. שרותיה של אם סיסרא מעודדות אותה שסיסרא מחלק שלל "שלל צבעים רקמה" (שם, ל) - בגדים בכל צבעי הקשת. במקום זאת, אומרת דבורה בשירתה, סיסרא וחייליו טבעו בבוץ וכשזרחה השמש, הקשת הופיעה על המים הרבים שעל הארץ לבשר את התקווה של אוהבי ה', שניצחו בקרב.
הקשת מופיעה גם בשירת הים, ושם ישנו רובד נוסף. בשירת הים נאמר "מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך" (שמות ט"ו, יז). מהו אותו מקדש? איך הוא קשור לתיאור הנס? נראה שבקריעת הים נפגשו מים תחתונים ומים עליונים וביניהם נראתה הקשת. הקשת מופיעה כתמונה של גילוי שכינה. אישוש לקשר בין הקשת לשכינה נמצא במעשה המרכבה ביחזקאל: "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'" (יחזקאל א', כח).
מתברר שהקשת, אות הברית בין ה' לנח ובניו, אינה נס ואינה טבע אלא היא הופעה של התגלות ה'. אחרי המבול והחושך, ה' מופיע בקשת ומבשר על תקווה ועל צמיחה מחודשת.
להעמקה ניתן לשמוע גם את שיעורו של הרב ד"ר יואל בן נון בנושא 'ברית הקשת'
סוכם ע"י צוות אתר התנך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך