אוי לרשע ואוי לבעל בריתו

ההתקרבות בין בתי המלוכה של יהודה וישראל החלה בדורם של יהושפט ואחאב, אולם שיאה של התקרבות זו היה ביצירת קשרי חיתון בין שני בתי המלוכה, קשרים המאחדים אותם למשפחה אחת. דבר זה נודע לנו דווקא במקומנו, בדברי ימיהם של יהורם בן יהושפט ואחזיהו בנו (מלכים ב ח'; דברי הימים ב כ"א-כ"ב)

כך נאמר בדברי ההערכה על יהורם בן יהושפט:

"וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה'" (מלכים ב ח', יח; וכן בדברי הימים ב כ"א, ו)

וכך נאמר בדברי ההערכה והסיכום של מלוכת אחזיהו בן יורם:

"... וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּבֵית אַחְאָב כִּי חֲתַן בֵּית אַחְאָב הוּא" (מלכים ב ח', כו-כז; ובדומה לכך בדברי הימים ב כ"ב, ב-ד)

כך הידרדר בית דוד מדחי אל דחי, ובניהם ובני בניהם של אסא ושל יהושפט מלכי יהודה הצדיקים, כבר אינם שונים במעשיהם הרעים מבני דורם בממלכת ישראל – צאצאי אחאב. על כסא דוד בירושלים עלה מלך שהוא בן בתו של אחאב!

איחוד המשפחות הזה, שהביא להשפעה דתית שלילית של בית אחאב על צאצאי יהושפט עד כדי 'הליכה בדרך בית אחאב', גרם בסופו של דבר לאחדות גורל כמעט מלאה בין שני הבתים.

אחדות הגורל בין שני בתי המלוכה בדור זה באה לידי ביטוי בשני אירועים:

א. המוות המשותף לאחזיהו מלך יהודה וליורם מלך ישראל מידיו של יהוא (מלכים ב ט'; דברי הימים ב כ"ב) אינו דבר שבמקרה. שיתוף הפעולה הצבאי ביניהם וקרבת המשפחה שהופכת אותם לבני משפחה אחת, מחייבים גם עונש משותף לשני המלכים הללו.

ב. מעשיו של יהוא עדיין אין בהם להביא לשוויון מלא בעונשם של שני בתי המלוכה שנתאחדו למשפחה אחת: ליהוא אמנם יש חופש פעולה להשמיד את בית אחאב ביזרעאל ובשומרון, אולם אין לו חופש פעולה לפעול פעולות דומות בירושלים. לפיכך נשלם עונשו של בית דוד שהתאחד עם בית אחאב, בכך שעתליה בת אחאב ואם אחזיהו קמה "וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה" (מלכים ב י"א, א; וכן בדברי הימים ב כ"ב, י).

במעשה זה של עתליה הומחש כי האיחוד עם בית אחאב הוא שמביא כליון על בית דוד, לא רק כעונש הבא מבחוץ על שני בתי המלוכה (כלומר, בידי יהוא), אלא גם מחמת תהליך פנימי של הרס עצמי.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון