במזמור קמ"ו אומר המשורר "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתונותיו" (ד). מה פשר הביטוי "אבדו עשתונותיו"? ואיך ניתן להבין מתוך כך את בקשתו של המשורר "אהללה ה' בחיי אזמרה לאלוקי בעודי" (ב)?

באדיבות אתר 929