"אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ" (דברים ד', מא)
"וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית ה' זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרֹב הָיָה וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף" (דברי הימים א' כ"ב, יד)
דברים רבה (וילנא) פרשת ואתחנן פרשה ב סימן כו
אז יבדיל משה-
זה שאמר הכתוב (קהלת ה): אוהב כסף לא ישבע כסף ...
אמר רבי יצחק: מי שהוא אוהב מצות אינו שבע מן המצות.
כיצד? את מוצא שני גדולי עולם דוד ומשה ולא שבעו:
דוד אף על פי שאמר לו הקדוש ברוך הוא (דברי הימים ב' ו'):
רק אתה לא תבנה לי את הבית הזה,
היה דוד אומר לעצמו:
וכי מפני שאמר לי הקדוש ברוך הוא אתה לא תבנה לי הבית אני יושב?
מה עשה, זירז את עצמו והתקין כל צרכיו עד שלא מת.
מנין? שנאמר (דברי הימים א' כ"ב): והנה בעניי הכינותי לבית אלהי.
וכן משה אף על פי שאמר לו הקדוש ברוך הוא כי לא תעבור את הירדן הזה,
אמר משה אני עובר מן העולם ואיני מפריש להם ערי מקלט? מיד אז יבדיל משה.
דברים רבה - מדרש אגדה לספר דברים השייך למדרשי התנחומא. הוא נערך בארץ ישראל, ככל הנראה בין סוף המאה השישית לתחילת התשיעית. השם 'רבה' נוסף לשם המדרש, ככל הנראה בהשפעת מדרשי אגדה לספרים אחרים בתורה שנקראו 'רבה'. המדרש אינו מפרש את הספר על פי סדרו, אלא מתמקד בפסוקים הראשונים בכל סדר, הפסוקים שקראו בשבת בבית כנסת לפי המנהג הארץ ישראלי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)