סנבלט שלח לנחמיה 'אגרת פתוחה' מתוך מטרה שתתפשט השמועה שנחמיה מורד במלך פרס. סנבלט נקט בדרך ערמומית, אך נחמיה לא נפל בפח שניסו אויביו לטמון לו.

 

בימי קדם, כבימינו, קיימת הייתה הבחנה בין מכתב הנשלח גלוי לבין מכתב הנשלח חתום. בנחמיה ו', ה מסופר על אגרת ששלח סנבלט לנחמיה. ברגיל, צריכה הייתה אגרת זו להיות נתונה במיכל, או בצרור חתום, ובכל זאת שלחה סנבלט כאגרת פתוחה לשם מתן מהלכים לדלטוריה נגד נחמיה.

נחמיה מתרעם על סנבלט ששלח לו אגרת פתוחה:

"וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית את נערו ואגרת פתוחה בידו" (ה).

באגרת זו הושמטה הפתיחה. סביר להניח שלא נשתמר הנוסח המלא של האגרת, וכי הכרוניקון מתרגם כנראה מארמית לעברית רק את תמציתה של האגרת.

"כתוב בה: בגויים נשמע וגשמו אומר: אתה והיהודים חשבים למרוד, על כן אתה בונה החומה, ואתה הוה להם למלך כדברים האלה. וגם נביאים העמדת לקרוא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה, ועתה ישמע למלך כדברים האלה. ועתה לכה ונועצה יחדיו" (ו-ז)

סנבלט נותן מהלכים לדברי הלשנה מסוכנים בנקטו בסגנון ערמומי תמים לכאורה - שפשטה שמועה בקרב בני העממים השונים וגשמו, הנסיך הערבי, אף משמיע האשמה זו במפורש - שאתה, נחמיה, מורד במלך פרס ומתמלך ביהודה.

מידת הערמומיות של סנבלט בולטת בדרך משלוח האגרת. סנבלט מעמיד פנים שהוא מזמין את נחמיה להתייעצות פנימית, כלומר, שאגרת זו נועדה על פי טיבה להישלח חתומה וצרורה. אולם סנבלט נוהג אחרת ושולח אגרת פתוחה. עם זאת מעמיד סנבלט פנים שהוא מזמין את נחמיה להתייעצות, כלומר שאגרת זו היא כאילו פנימית וסודית, חתומה וצרורה. נחמיה שלח לסנבלט תשובה חריפה: "לֹא נִהְיָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר כִּי מִלִּבְּךָ אַתָּה (בוֹדָאם) [בוֹדָם]" (ח) - שקרן אתה, מלבך אתה בודה דברים אלה. נחמיה לא נלכד בפח שטמנו לו. הוא הרגיש מיד בכוונה המרושעת של סנבלט ומרעיו להביאו בעורמה לבקעת אונו, לתפסו ולהסגירו לשלטונות הפרסיים כמורד במלכות.

באדיבות אתר דעת