לוח הזמנים במגילת אסתר

לכל סיפור, המובנה מרצף אירועים, ישנה נקודת פתיחה. אולם, לא תמיד ברור מהיכן יש להתחיל לספר את הסיפור.

בחז"ל מצאנו מחלוקת: "מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו". למעשה מחלוקת זו משקפת עמדות שונות, מהיכן מתחיל עיקרו של הסיפור במגילתנו:

"רבי מאיר אומר: כולה. רבי יהודה אומר: מ'איש יהודי'. רבי יוסי אומר מ'אחר הדברים האלה'" (מגילה, י"ט ע"א).

מאידך גיסא, ניתן להציע להתחיל לכתוב את סיפור המגילה מהמלכת אחשוורוש, או מאימוץ מרדכי את אסתר.

סיפור המגילה מתחיל במשתה אחשוורוש לכל שריו, למרות שבתחילה נראה כי משתה זה אינו קשור לעלילה המרכזית. יושם לב, כי עיקרו של הסיפור מתרחש בשנה השתים עשרה לאחשוורוש, אך סיפורנו מתחיל כבר בשנה השלישית למלכותו.

נראה, כי על ידי כך מודגשת התרופה שקדמה למכה: סילוק ושתי במשתה של השנה השלישית כבר הכין את הקרקע לגאולתם של ישראל בסוף השנה השתים עשרה. בשעה שסולקה ושתי מכיסא מלכותה, נראה כי היה דבר זה בעיני הסובבים כתככים של ארמון המלוכה, שדבר אין לו עם תהליכים היסטוריים. רק בפרספקטיבה רחוקה מתגלה כי דבר זה סלל את הדרך לגאולת ישראל מפורענות שהתרגשה עליו!

ההשגחה בסיפור המגילה פועלת בדרכים נסתרות, ולכן גם שם ה' אינו מצוי בה. דומה שלכך רומזים חז"ל בדרשתם: "אסתר מן התורה מנין? 'ואנכי הסתר אסתיר" (חולין, קלט ע"ב).

מגילת אסתר בדרך כתיבתה, מציבה אתגר אמוני בפני קוראיה: חיפוש ההשגחה המובילה את המאורעות המתרחשים מול עינינו, גם אם יד ה' לא ניכרת בהם באופן גלוי.