בשיחה בין רות לבעז, מדגיש בעז את התנהגותה המיוחדת של רות, מברך אותה, ומבטיח שה' ישלם את שכרה. מדוע בעז תומך ברות באופן כל כך מוצהר? האם מעשיה המיוחדים גרמו לו לרצון להעניק לה ולהיטיב אתה? אולי יש כאן דאגה אבהית? ואולי הוא מרגיש צורך לכוון אותה ולהדריך אותה בתהליך כניסתה וקבלתה לעם ישראל?

רות ובעז