בין אברהם לאליעזר

בין אברהם לאליעזר

ישעיהו (נ', י) פונה ליראי ה' טרם השיבה לארץ:

"מי בכם ירא ה', שומע בקול עבדו, אשר הלך חשכים ואין נגה לו - יבטח בשם ה' וישען בא-לוהיו".

יראי ה', אומר הנביא, הולכים בחושך, בלא נודע, כאשר אין להם שום אחיזה ריאלית במציאות הסובבת אותם ושום אינדיקציה לכך שהם צועדים בכיוון הנכון. להם פונה הנביא, ואומר שיש לבטוח בשם ה' ולהשען עליו - אין דרך להתקדם אלא בידיעה שהדרך היא דרך ה'.

תיאור זה נדרש על תפלת אליעזר עבד אברהם:

" 'ויאמר - ה' א-לוהי אדני אברהם, הקרה נא לפני היום' וגו' - כתיב 'מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו וגו'. 'מי בכם ירא ה' ' - זה אברהם. 'שומע בקול עבדו' - שומע בקול הקב"ה לעבדו. 'אשר הלך חשיכים' - ממספוטמיה ומחברותיה. 'ואין נוגה לו' - ומי היה מאיר לו? הקב"ה מאיר לו בכל מקום שהיה הולך. 'יבטח בשם ה' וישען באלהיו' - 'ומצאת את לבבו נאמן לפניך'.
דבר אחר: 'מי בכם ירא ה' ' - זה אליעזר. 'שומע בקול עבדו' - שהיה עבדו של אברהם. 'אשר הלך חשכים' - בשעה שהלך להביא את רבקה. 'ואין נוגה לו' - ומי היה מאיר לו? הקב"ה מאיר לו בזיקים ובברקים. 'יבטח בשם ה' וישען באלהיו' - 'ויאמר, ה' א-לוהי אדני אברהם' וגו'.

שתי דמויות של יראי ה' מוצגות במדרש: אברהם ואליעזר. הם יוצאים משתי נקודות שונות, החושך האופף אותם שונה והארת ה' על אליעזר גם היא אינה דומה להארת ה' על אברהם. נראה כי המדרש רואה בהם שני יראי ה' ארכיטיפים שהמצוקה המתוארת בנביא הולמת אותם.

אברהם הוא ירא ה' מעצמו. ה' נגלה אליו ומוציא אותו לדרך שונה לגמרי מזו שבה פתח את חייו. אברהם התחיל את חייו במסופוטמיה, אך הוא יצא בעקבות דבר ה' לדרך ארוכה וחשוכה. לא הייתה לו שום סיבה נראית לעין לחשוב שבסוף הדרך הוא יוכל לומר שהוא צדק והצליח. בכל מקום בדרך הזו - הוא צריך שה' יאיר עיניו, כי זוהי דרך חיים חדשה לגמרי. אברהם עמד בניסיון, הלך אחרי ה' לאורך כל הדרך והיה לבבו לשם ה'. זוהי דמותו של עובד ה' המושלם: זה הסומך על ה', וזוכה בהארה מתמדת.

אליעזר, לעומתו, שימש כעבד בבית אברהם. לא הייתה לו שליחות משלו והדילמות העומדות בפניו לא היו תכופות והרות גורל, הוא חי בסביבה של יראת שמים, אך גם לירא שמים כזה יש אתגרים. אברהם שולח אותו - ולא ה' - למצוא אישה ליצחק, ולפתע הוא עומד אובד עצות מול המשימה. שני קשיים עומדים בפניו: לא ה' שלח אותו, וגם אין לו מושג כיצד יתגבר על המשוכה?! והוא מצליח. אליעזר פונה לה', הוא נשען על ה' א-לוהי אברהם אדונו. אליעזר לא בא בעצמו בתפילה; הוא בא בשם אברהם שגידל אותו וששלח אותו, וזוכה ה' מאיר לו בברקים, הארות רגעיות.

גם זה, ההולך בציווי עובד ה' וסומך על כך שה' יהיה בעזרו, אומר המדרש הוא ירא ה'.

"הלך חשכים ואין נגה לו - יבטח בשם ה' וישען בא-לוהיו".