פתיחת הפרשה – "וַיִּקַּח קֹרַח" – מעוררת תמיהה: את מי לקח?! נראה שהלשון התמוהה באה לבטא את אופייה התמוה של עדת קֹרח גופה: צירוף של קבוצות שונות הבאות בטענות שונות. בעיון נבחן את הקבוצות השונות ואת טענותיהן, ונראה מה היה סופה של כל קבוצה, ומה היה סופו של קֹרח עצמו.

המאמר באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון