הרב ד"ר אברהם שמאע

נמצאו 18 תוצאות חיפוש

  1. שתי בחינות בחג הסוכות

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    התורה חותמת את פרשת המועדות פעמיים. מדוע מופיעה חתימה כפולה זו?

  2. שתי מגמות בחנוכת המשכן והשתקפותן בתורת הקרבנות

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    סיפור חנוכת המשכן מופיע בשלושה מספרי התורה: סוף ספר שמות, ויקרא ובמדבר. במאמר נבחין בשתי מגמות-בחינות העולות מהמקורות ונדגים כיצד בחינות אלו באות לידי ביטוי גם בהמשך, בחוקי הקרבנות. 

  3. מהפכת יהוא והערכתה במקרא

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשסה | |

    יהוא עשה מהפכה רוחנית ומדינית, התואמת את הנבואה של אליהו. אולם, עיון בסיפור מגלה שהאופן בו מתוארים מעשיו מגלים את סלידת הכותב מאישיותו.

  4. פרשיות השוללות את רעיון המקדש ומשמעותן

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשסח | |

    בתורה ובנביאים (ראשונים ואחרונים) מצויות פרשיות, השוללות, לכאורה, את רעיון המקדש, כגון: סוף פרשת יתרו, שמואל ב ז', ועוד. זאת, כמובן, לצד פרשות רבות, המחייבות רעיון זה. במהלך השיעור נדון במשמעות הרעיונית של פרשות אלה ובמשמעות הסתירה שביניהן, ונעמוד גם על כמה פרשות המעמידות על רעיונות ממצעים שבין הפרשות הסותרות, כגון: תפילת שלמה ופרקים בישעיהו. (השיעור עוסק בשמואל ב פרק ז'. אך מתאים גם לדברי הימים א פרק י"ז)

  5. פרשת מקרא ביכורים בהגדה של פסח

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשסט | |

    השיעור יעסוק במבני הדרשות בהגדה של פסח ובתוכנן. הניתוח המבני והתוכני יוביל להבנה מדויקת של מדרש הגדה של פסח, ויחשוף טפח מדרכם של חז"ל בהשוואת מקבילות ומערכי השוואה פנים מקראיים. בראש השיעור נקדיש מבוא קצר להגדה של פסח.

  6. קריאתם של חז"ל בפרשת ימי המילואים והיום השמיני

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשסט | | שעה ו- 6 דקות

    השיעור יעמוד על הפער הניכר בין תכלית ימי המילואים והיום השמיני, על פי פשוטו של מקרא, לבין כמה קווים מדרשיים הנוגעים לימים אלה, ומשתקפים מן החטיבה המדרשית המכונה "מכילתא דמילואים", והמשוקעת בספרא (הוא תורת כוהנים, מדרש ההלכה התנאי לספר ויקרא). בשיעור ננסה להתחקות על המגמות השונות שהנחו את חז"ל במדרשיהם.

  7. בעקבות כמה פסוקים סתומים, לכאורה, בתהילים ומשלי

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשע | | שעה ו- 4 דקות

    השיעור יעסוק בביאור מילים קשות מפסוקים נבחרים בתהלים ובמשלי. פירושן ייעשה בעזרת סמנטיקה מקראית והשדה הסמנטי בו נמצאת כל מילה. בשיעור יובאו מקורות רבים כדי להראות את הוראתה המקורית של כל מילה בשדה סמנטי זה.

  8. תפילת יונה ומעמדה

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשסד | | שעה ו- 3 דקות

    כיד ניתן להבין את תפילת יונה? כיצד יונה כבר במעי הדג מודה על הצלתו משם? האם באמת תפילת יונה שייכת ליונה? אם לא, מדוע היה צורך להכניס תפילה זו לתוך הספר, ומה המשמעות שלה?

  9. הבחירה בירושלים

    הרב ד"ר אברהם שמאע

  10. העקידה – בין 'העלהו' לבין 'אל תשלח'

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 9 דקות

    התפיסה המקובלת אברהם מתנסה האם יש לו מוכנות לעקוד את יצחק. תפיסה זו מעלה שאלות רבות ולכן נציע דרך קריאה חדשה לפיה הסיפור בידינו בנוי משני סיפורים שונים - באחד עקד אברהם את בנו ובשני נאסר עליו להקריב את יצחק. סיפורים אלה מבטאים את המתח בין הציות לצו ה' לבין הציות לצו המוסרי הפנימי של האדם.

  11. ממקרא לחז"ל - בין לא ייראה חמץ לביטולו בלב

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 3 דקות

    נעין באיסור חמץ במקרא ובפיתוחו על ידי חז"ל. נראה שבעוד שלפי הכתוב בתורה יש חובה לאומית להשמיד את החמץ השמדה פיזית, חז"ל חידשו לנו את האפשרות לבטל את החמץ - הוצאה של החמץ מן התודעה. בתחילה כאופציה, בהמשך כחובה ולבסוף כעיקר המצווה. נראה שיש מעבר מהציווי הפיזי אל קטגוריות משפטיות מופשטות. מעבר שקיים בתחומים הלכתיים רבים נוספים.

  12. חידושיו של דברי הימים על מקום המקדש

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשע"ז | |

    מה מיוחד בירושלים? מדוע דווקא היא נבחרה למקום המקדש? נלמד בשיעור את המקורות בהם מוזכרת ירושלים בספר שמואל ומלכים. בפרקים אלו אין בשורה אלוקית על בחירת ירושלים והכרזה עליה כמקום קדוש או מיוחד. לעומת זאת, ספר דברי הימים מארגן ומסדר לנו את הדברים, הוא מחדש בעיקר שני חידושים, שיש בחירת עיר והעיר הנבחרת היא ירושלים. 

  13. מתי הוקם המשכן – בכ"ג באדר או בא' בניסן?

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשעה | | שעה ו- 7 דקות

    התנאים נחלקו בשאלה אימתיי הוקם המשכן, בכ"ג באדר או בא' בניסן. בשיעור זה נזהה את מקור הבעיה בשלושה ואף ארבעה תיאורי חנוכת משכן שונים, ונתחקה על מקורותיה המקראיים המדויקים של כל דעה, על יחסיה עם פשט המקרא, ועל הגיונה המדרשי. אף נשתדל להוכיח שבמקרא עצמו הכרעה כאחת משתי הדעות.

  14. כפל נושאים במעשה בראשית - בראשית א

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשעט | |

    ניתוח המבנה והתוכן של פרשת הבריאה בבראשית פרק א (עד פרק ב, פסוק ג) מלמד שיש בתיאור הבריאה שני נושאים מרכזיים המיוצגים כל אחד במבנה מיוחד משלו. בשיעור נברר מהם שני המוקדים בהם עוסקת פרשייה זו, כיצד הם באים לידי ביטוי במבנה הפסוקים, ומה טיב היחס ביניהם.  

  15. מצוות ייבום – מהמקרא לחז"ל

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 5 דקות

    חז"ל צימצמו מאוד את מצוות הייבום הנזכרת בדברים. ניתוח מגמותיהן של דרשות חז"ל מלמד שחז"ל הסבו את מוקד הייבום מן הבכור הנולד אל האח המייבם ואל האלמנה, כל זאת מתוך קריאה רחבה של כמה פרשות מקראיות נוספות, כגון פרשת יהודה ותמר ופרשת בנות צלפחד, וזיהו דרכן מגמות עומק של התורה בחוק הייבום כבר לפי פשוטו. את המגמות האלה המשיכו והעצימו בדרשותיהם ביתר שאת.

  16. הקמת המשכן, ימי המילואים וחנוכת המזבח

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 7 דקות

    בשיעור נעיין בשלושה מוקדים שונים של אימרועי פתיחת המשכן בתורה: פרשת שבעת ימי המילואים והיום השמיני בשמות כט ובויקרא ח-י, הקמת המשכן בראש חודש ניסן - בשמות מ ופרשת חנוכת המזבח וקורבנות הנשיאים בבמדבר ז. נראה את המגמה של כל מוקד ואת הרמזים הפנימיים בתורה המבקשים לגשר בין המוקדים ולעצב תמונה כרונולוגית אחת.

     

  17. מהות תפקיד הנביא על פי יונה, עמוס ומיכה

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשס"ז | |

    הנבואה השליחית היא נבואה הכופה את עצמה על הנביאים. תפקידם של הנביאים השליחיים הוא להתריע את העם על הפורענות הקרבה ובאה ולעורר אותם לחזור בתשובה. בשיעור נלמד כיצד רעיון זה מופיע בספר יונה ובנביאים אחרים. מהו המנגנון הייחודי שמופיע אצל הנביאים השליחיים? מה קורה במצב שנביא לא מוכן למלא את שליחותו? 

  18. מדוע כפה ה' את השליחות על יונה?

    הרב ד"ר אברהם שמאע

    תאריך פרסום: תשס"ה | |

    רעיון החזרה בתשובה אינו מופיע כלל בתורה ונמצא לראשונה בנביאים. השיעור יעסוק במסר שספר יונה מעביר לנו על החזרה בתשובה. מדוע כופה הקב"ה את השליחות על יונה ומה דבר זה בא ללמנו על רעיון התשובה? נראה כי התשובה מותנית בנביא, אם כן, כיצד ניתן לחזור בתשובה משעה שפסקה הנבואה?