חורבן המקדש
נמצאו 17 תוצאות חיפוש
איכה פרק ב - עצמת החרבן
הרב יעקב מדן |לאחר השלמת הדיון בסוגיית הבגידה שבקינה הראשונה, נפנה את מבטינו לקינה בפרק ב'. פרק ב' עוסק בעיקר בתיאור חי של עוצמת החורבן: הפגיעה בבית המקדש עצמו, בחומות העיר ובבית המלך. בשיעור זה נתמקד בעיקר בתיאור של אכילת הבנים על ידי האמהות - האם אכן ייתכן מצב שבו אמא תעדיף את חייה על פני חיי בנה; מה פשרו של תיאור קשה זה?
לשכן שמו שם
הרב ד"ר תמיר גרנותהמקום אשר יבחר ה' הוא על פי ספר דברים הוא המקום שבו ה' משכין את שמו ולא מקומו של הקב"ה בעצמו. חיזוק לדברים ניתן למצוא בדברי שלמה בחנוכת המקדש ובדברי הנביא ירמיהו. התשובה לשאלה כיצד יתכנו שתי תפיסות עולם שונות לגבי מקומו של ה' תמצא בתורת אחדות ההפכים של חב"ד והרב קוק, וגם בתורת 'החלל הפנוי' של ר' נחמן מברסלב.
מיכה ג' - הנבואה הראשונה על חורבן ירושלים
הרב יצחק לויתאריך פרסום: תשסד | |
מיכה הוא הנביא הראשון שמנבא על חורבן המקדש. בשיעור נבין את משמעותו של ראשוניות הנבואה, וכיצד הנבואה של מיכה הפכה להיות אב טיפוס לנובאות רבות אחרות שנאמרו אחרי נבואה זו
מתי נחרב הבית - בז' או בט' באב?
חיד"אהמקדש ומלכות בית דוד בסכנה
הרב משה כהןהמקדש לא נחרב?
נתנאל שפיגלהחורבן בשלוש גרסאות
הרב ד"ר יואל בן נוןמחילול השם לקידוש השם
פרופ' טובה גנזלשועל בבית קודשי הקודשים
תלמוד בבליהמלך שהיטה אוזן
הרב ד"ר יואל בן נוןנפילה לבור עמוק
הרב ד"ר יואל בן נוןאיכה מול קינת אִינָנָה
נתנאל שפיגלתקציר מלכים ב פרק כ"ה
צוות אתר התנ"ךעדות לחורבן
רשות העתיקותאיכה - מבט חדש\ישן על מבנה המגילה ונסיבות כתיבתה
הרב דוד אסוליןתאריך פרסום: תשפ"א | |
כיצד יכול להיות שאיכה בוכה על החורבן אך לא מזכיר אותו? בשיעור נעסוק ברקע שעומד מאחורי כתיבת המגילה. באיזה שלב נכתב כל פרק במגילה? כיצד היא נכתבה? נלמד במקביל נבואות חורבן בספר ירמיהו, ננסה להבין מהי מטרת הקינה ולאיזו נקודה חז"ל מכוונים אותנו לשים במוקד בתשעה באב.
המקדש בנבואת חגי: קריאה חדשה
ד''ר הלל מאליתאריך פרסום: תשפ"ג | | 59 דקות
נבואת חגי עוסקת בקריאה לבניית מקדש. בנבואותיו קושר הנביא בין האדמה החרבה למקדש החרב (א 1–11), מציע פשר פולחני למצב החקלאי שבו מצוי העם ש'זרע הרבה' וגילה כי 'הִנֵּה לִמְעָט' (א 6, 9–11), ומבטיח כי אם יתעורר העם ויבנה את המקדש תשוב הברכה לאדמה (ב 15–19). בין נבואות אלו מצויה יחידה (ב 10–14) שבה מתואר כיצד נצטווה הנביא לשאול את הכוהנים שאלות הנוגעות לדרכי העברת הקדושה והטומאה, מ'תורה' זו נגזרת מסקנה על אודות טומאת העם. הנבואה מעוררת שאלות קשות: מדוע הנביא, שעודד את העם לבנות מקדש מתאר ביום חג ייסוד ההיכל את העם, שנענה לקריאה, כגוי טמא? כיצד נגזרת מסקנת הנביא מהדיאלוג? ומהו טיב הטומאה שאותה מייחס הנביא לעם? בהרצאה אסקור את הפירושים שהוצעו לנבואה ואטען כי אין לפרש את תורת הכוהנים באופן מטפורי (כחיווי מוסרי על מצב העם) אלא עדיף לפרשה כמסקנה פולחנית הקשורה למפנה שנגרם בעקבות ייסוד ההיכל.
”אֵיכָה יּועַם זָהָב“ – היש קורטוב של נחמה בקינה הרביעית של איכה?
הרב אורי סמטתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 2 דקות
בשיעור נעסוק בפרק ד של איכה. קינה זו מתארת את החורבן ואת הצרות שבאו עמו בביטויים קשים, עזים ומזעזעים. ננסה להבין באיזה שלב משלבי החורבן נכתבה הקינה ומה הם התכנים המיוחדים לה המבדילים אותה משאר הקינות בספר. במוקד העיון נתור אחר קורטוב של נחמה בתוך התיאור המצמרר.