כשדוד בוכה על אבשלום, המדרש רואה בכך נסיון של דוד להמתיק את עונשו של אבשלום בעולם הבא. 

כל התנהלותו של אבשלום היא בין שמים לארץ, ללא התגברות על גחמותיו ויצריו, וכך גם מצא את מותו, תלוי על עץ האלה בין שמים לארץ. הפרד שעליו רכב, ממשיך לרוץ הלאה כמו יצר הממשיך להתקיים לבדו גם כשבעליו הלך לעולמו.

המילה 'שם' משמעותה גם 'זרע'. אם אין לך צאצאים, אין מי שיישא את שמך על נחלתך - מצבה היא תחליף.

שורשיו של העץ נטועים באדמה, שורשיו של האדם הם בשיער ראשו וכיוונם כלפי מעלה, כלפי השמיים. אז מה זה אומר על אבשלום שנתלה בשערו בעץ האלה?

כאיש מקצוע מהולל ששמו הולך לפניו, לא היסס אחיתפל לעוץ עצות מתוחכמות ואף אכזריות. אבל איך היו נראות עצותיו לבני משפחתו?

"וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב" (שמואל ב י"ז, כה)

שכל טוב (בובר) שמות פרשת וארא פרק ו סימן כ

עצותיו של אחיתופל היו כמו אורים ותומים. אך הפעם הוא טעה בגלל קנאתו ושנאתו לדוד. 

מדוע נחשבת עצת אחיתופל לעצה כל כך רעה בשפה המודרנית? נראה שעצתו הייתה אמנם עצה טובה אבל כל המהלך היה שלילי. היועץ צריך לקחת אחריות על עצותיו.