בפרקנו מסופר על מלכות אחזיה בן אחאב, וכיצד הוא מת. על פסוק א' המספר על פשיעת מואב בישראל נקרא עוד בהרחבה בפרק ג'.

חולי אחזיה וההליכה לדרוש בבעל זבוב (ב)

"וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן" בעקבות הנפילה, אחזיה נהיה חולה. אחזיה מבקש מאנשיו ללכת לדרוש (לשאול) מהאל בעל זבוב תשובה, כדי לבדוק אם הוא ימות מהמחלה שלו.

הנבואה והשליחים הראשונים (ג-ח)

פרקנו מספר על אודות המלחמה האחרונה של אחאב בארם, אך בתוך הסיפור של המלחמה מופיע סיפור על נבואת מיכיהו בן ימלה.

סיפור מיכיהו בן ימלה (א-כז)

פתיחה (א-ד)

לאחר שלוש שנים בהן יש שקט בין ארם וישראל, יהושפט מלך יהודה יורד לבקר את אחאב, ואחאב מציע ליהושפט שיתוף פעולה במלחמה בארם. יהושפט מסכים "כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ". כאן אנו שומעים לראשונה על קשר בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל.

הקצף הגדול על ישראל לא הגיע בעקבות קרבן מישע אלא בגלל רצון יהורם לקטוף את פירות הניצחון שלא הגיע לו לפי תורת ההשגחה הא-להית. הקצף הוביל לשרשרת מאורעות שהתנהלו במישור הארצי, ביניהם קרבן מישע שהיה "שטן לישראל" במערכות המלחמה.

השיטפונות הפתאומיים בנגב ובאזורים המדבריים והנגובים האחרים בשני עברי הירדן מפיצים דרך אגב אור מלא על נבואתו של אלישע בפרקנו.

בשיעור נראה את הרקע ההיסטורי של סיפור המלחמה במואב שנגלה לנו ממצבת מישע ונעיין בפסוקים עצמם. נראה שיד ה' ניכרת לכל אורך הדרך - החל מסיוע הנביא וכלה בקצף על ישראל על כך שהם פוסחים על שתי הסעיפים.

אחאב ונבות: "תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ" (א-ד)

לאיש אחד ושמו נבות, היה כרם בסמיכות לארמונו של אחאב. אחאב מבקש מנבות לקבל את הכרם, והוא אף מציע תמורה נאה לכרמו של נבות: "וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה" (ב). נבות מסרב לבקשתו של המלך ומנמק: "חָלִילָה לִּי מֵה' מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ" (ג). אחאב לא מרוצה מתשובתו של נבות והוא שב הביתה "סַר וְזָעֵף".

פרקנו מספר על שתי מלחמות של אחאב מלך ישראל עם בן הדד מלך ארם. שתי המלחמות מתוארות באריכות יחסית, והן נערכו שנה אחרי שנה.

המלחמה הראשונה נגד ארם (א-כה)

"וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו כִּי לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי נֹשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיךָ וְאִם אֶרְאֶךָּ׃ וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'" (מלכים ב ג', יד-טו)

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סו עמוד ב

"וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית אֵל וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ׃ וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם ה' וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים" (מלכים ב ב', כג-כד)

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מו עמוד ב - דף מז עמוד א

בקבלת האדרת הפך אלישע לתלמידו של אליהו; בלבישת האדרת הפך להיות ממלא מקומו.