"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" (זכריה י"ג, ב)

"והיה ביום ההוא... אכרית את שמות העצבים" - עד שגם במותם לא יזכרו עוד. 

רועה טוב הוא רועה הדואג לצאנו. אם הרועה איננו ממלא את תפקידו כראוי, הוא יוסר מתפקידו, וה' יהיה הרועה.

אנשים המקיימים רק חלק מהמצוות, ממחישים מהו הרובד הבסיסי ביותר של היהדות. זהו הרובד שניתן עוד לפני מעמד הר סיני, במרה.  

Rather than “dig” for unflattering information about people, we should instead be “digging” for information about their condition and whether they need help that we can provide.

"מַשָּׂא דְבַר ה' בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ..." (זכריה ט', א)

ילקוט שמעוני זכריה רמז תקעה

חדרך - דרש רבי יהודה: זה משיח שהוא חד לאומות העולם ורך לישראל,

אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית: יהודה, עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים? מעידני שמים וארץ שאני מדמשק ובו מקום ששמו 'חדרך',

ומה אני מקיים "ודמשק מנוחתו"?

גם לפי המסורת היהודית יש מקורות לכך שספר זכריה איננו אחיד, אלא חלקו השני נכתב בימי הבית הראשון, בימיה האחרונים של ממלכת ישראל.

בניין הבית מתקדם ויש תחושה שהגיעו ליעד ואולי אפשר אפילו לבטל את הצומות. הנביא קורא לעם שלא להתבלבל עם הבנייה הפיזית אלא לזכור היטב שהיעד המרכזי, שהוא התיקון הרוחני, עדיין עומד לפניהם. בניין הבית הוא רק תחילת התהליך ולא סופו.

כך הפכה המנורה לסמל היהודי החשוב ביותר, המובהק והידוע בכל הדורות, כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד.

סמל מדינת ישראל, מנורה ושני ענפי זיתים בצדדיה, על אף המשמעויות השונות שניתנו לו בזמן בחירתו, משקף בסופו של יום את הרצון האלוקי שמדינת ישראל תהיה מדינה המבוססת על הרוח, זאת כמאמר הנביא זכריה כי "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות" (ו).

השיתוף בין זרובבל, מזרע בית דוד, לבין יהושע הכהן הגדול מהווה הצבת יעד חשוב מאוד. המנורה מסמלת גם בימינו את אפשרות ההתחדשות מתוך מצב של חולשה.