אפילו איוב הצדיק, שדואג לברך את ה' בכל עת, מגיע למצב שהוא מקלל את יומו, ונראה כי יש בכך גם קללת אלוקים.
בסיומו של ספר איוב מתברר שלפעמים ברכת ה' יכולה להיות קללה וחילול השם, ולעומת זאת טענות קשות המוטחות כלפי מעלה יכולות להיות ברכה ודרישת אלוקים אמיתית.
בפרק א' איוב נזהר מאוד מלהפוך את הברכה לקללה. אך מה קורה כאשר השטן ממשיך לפגוע בו?
אגור בן יקה שואל את שאלות היסוד של עולמנו. האם היום, אלפי שנים מאוחר יותר, שנים בהם התפתחנו והחכמנו והמצאנו וגילינו, אנו מסוגלים להתמודד עם שאלות היסוד של קיום העולם ומהותו?