ספר איוב מלמד אותנו איך צריך להתייחס לחבר הסובל מצרות ואסונות.

הבגידה של הרֵעִים באיוב דומה לנחל המאכזב את הרועה ואינו זורם לכיוון הרצוי.

ה' מנהל את עולם הטבע בצורה מופלאה, הנשגבת מבינתו של האדם.

"אַחַי בָּגְדוּ כְמוֹ נָחַל כַּאֲפִיק נְחָלִים יַעֲבֹרוּ" (איוב ו', טו)

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה בפרק:

אליפז איננו טוען שאיוב חטא, אלא שצריך להסתכל על המציאות במבט אופטימי, ולהיות בטוחים בעתיד הטוב.

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה בפרק:

"כִּי לֹא יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא יִצְמַח עָמָל. כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף. אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶל אֵל וְאֶל אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי. עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת" (איוב ה', ו-י)

During the festival of Sukkot, we add into our blessing after meals the supplication, “May the Merciful One rebuild for us the fallen sukka of David,” recalling the verse (Amos 9:11), “On that day I shall rebuild the fallen sukka of David.”

לטענת איוב, בניגוד לגישת הרֵעִים, בטבע אמנם בא לידי ביטוי כוחו של האל, אולם המאפיין כוח זה הוא לא החסד כי אם העריצות והשרירות. איוב מדגיש דווקא את כוח ההרס שבטבע.