מקום המקדש לא נכתב במפורש בכתוב. מקום זה עתיד היה להתגלות רק למי שידרוש ויחפש אותו. בימי דוד התחילה השאיפה הרצינית לכינון בית המקדש ומתוך כך התגלה המקום.
ספר דברים אינו מציין במפורש היכן עתיד להיות מקומו הקבוע של בית המקדש. מצוין רק שזהו "המקום אשר יבחר ה'". כיצד אפשר לדעת באיזה מקום בחר ה'? בפרשת ראה יש רמז מעורפל לכך - "לשכנו תדרשו ובאת שמה" (דברים י"ב, ה): ה' יראה לנו את המקום רק בתנאי שאנו נדרוש ונחפש אותו. זהו עיקרון מנחה בכל התגלות א-לוהית: "קרוב ה' לכל קוראיו" (תהילים קמ"ה, יח) - ה' מתגלה למי שמבקש אותו, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. רק כאשר יתחיל עם ישראל לדרוש את ה' בכנות וברצינות יראה לו ה' את המקום אשר בחר.
דורו של יהושע לא הצליח לכונן מקדש של קבע. תחת זאת חנה המשכן בשילה, ושם נשאר במשך כל תקופת השופטים. בימי עלי ושמואל החריבו פלשתים את שילה, והמשכן נדד באתרים שונים. רק בימי דוד ושלמה התחילה השאיפה הרצינית לכינון בית המקדש.
אחת הפעולות הראשונות של דוד לאחר המלכתו הייתה לכנס את העם ולהעלות את ארון הברית לעיר המלוכה. שימו לב לדברי דוד בתארו את תכניתו:
"ויאמר דויד לכל קהל ישראל: אם עליכם טוב ומן ה' א-להינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים... ועמהם הכהנים והלוים... ויקבצו אלינו. ונסבה את ארון א-להינו אלינו כי לא דרשנֻהו בימי שאול" (דברי הימים א י"ג, ב-ג).
דוד המלך הבחין שבתקופת שאול הוזנח הארון ברמה הלאומית. בעיני דוד, העלאת הארון לירושלים היא בעדיפות לאומית עליונה.
יוזמתו הבאה של דוד לאחר הבאת הארון לירושלים היא לבנות לו בניין קבע, כלומר: לבנות את בית המקדש: "ויהי כאשר ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אֹיביו, ויאמר המלך אל נתן הנביא: ראה נא, אנכי יושב בבית ארזים וארון הא-להים יושב בתוך היריעה!" (שמואל ב ז', א-ב).
אף על פי ששלמה הוא שבנה בפועל את בית המקדש, המקום שעליו נבנה נתגלה כבר בימי דוד (דברי הימים א כ"ב, א). הר המוריה - מקום עקדת יצחק - נבחר להיות מקום המקדש לדורות (דברי הימים ב ג', א).
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון