הכרת בהלכה כרוך באובדן הבנים, בקיצור שנות החיים ובכריתת חלקו של האדם לעולם הבא. התורה משתמשת במושג שונה מעט - כריתת הנפש מקרב עמה. מה משמעות ביטוי זה? הניתן להוכיחו ממקרי כרת במקרא? מה משמעותו המעשית, והאם תהיה בהבנת פשוטו של מקרא גם נפקא מינה הלכתית? איך נחבר בין הכרת בהלכה לבין הכרת במקרא?

הפניות נוספות
רות, א; מלכים א, ג
כרת
עולם הבא
תחיית המתים
המשכיות
כניסה לארץ
חטא המרגלים
אריכות ימים
ברית מילה
פסח
דמותו של קרח
כרת - רות
מקושש
ימי עיון בתנך - תשעב