ישעיהו מוכיח את העם על הליצנות המונהגת בדורו. ישעיהו מסביר שהדבר שמעניין את העם הוא לא דבר ה', אלא היין שבו הם שוגים וסיפוק תאוותיהם.  ברם, בשיעור נראה שהליצנות הזו, מתאדה מעצמה ואין צורך להעביר אותה באמצעות ענש ומופת בניגוד למה שנעשה עם הרשעים.