ספרי עזרא ונחמיה מציגים בשני פרקים שונים את חגי 'החודש השביעי' בראשית שיבת ציון - בעזרא פרק ג' ובנחמיה פרק ח'. דבר זה מלמד על מרכזיות גדולה שיש לאירוע כפול זה באפיון החברה היהודית בראשית שיבת ציון, ועל משמעות הדבר נעסוק בשיעור. כמו כן נתמקד במקומו של כל אחד מחגי תשרי בתקופה זו - ובשאלה הגדולה באשר להיעדרות יום הכיפורים מן התיאור בפרקים. ההשוואה בין הפרקים הללו תציג בפנינו את התהליך הרוחני העמוק שעבר על החברה היהודית בירושלים במעבר מחגיגה שבמרכזה עומד המקדש ועולם הקורבנות בהובלת הכוהנים לחגיגה שבמרכזה עומדת קריאת התורה והמצוות שמקיים העם. ננסה להבין את המהלך הזה ולהעמיק במשמעויות ביחס לדמויות שמובילות את העם לכך.

ימי עיון בתנך - תשע"ה