החטיבה הראשונה בספר הושע מקיפה את פרקים א'-ג', ועוסקת בנישואי הנביא ובמשמעותם הסמלית באשר ליחסי ה' וישראל. פרקים אלה מערבים נבואות פורענות ותוכחה חריפה בד בבד עם דברי נחמה וחזון גאולה. החטיבה בנויה משש פסקאות, המסודרות במבנה כיאסטי:
א1. בפסקה הראשונה (פרק א') מצטווה הושע לשאת אשת זנונים.
ב1. בפסקה השניה (ב',א-ג) מופיע תיאור חזון הגאולה ודרישת שמות ילדי הושע לחיוב.
ג1. הפסקה השלישית (ב, ד-טו) כוללת נבואת פורענות ותוכחה כלפי העם הבוגדני.
ג2. הפסקה הרביעית (ב',טז-כב) מתארת את תהליך התיקון ומסיימת בחידוש הברית בין ה' לעמו.
ב2. בפסקה החמישית (ב',כג-כה) מופיע תיאור חזון הגאולה ודרישת שמות ילדי הושע לחיוב.
א2. בפסקה השישית (פרק ג') מצטווה הושע ציווי נוסף ('עוד') לאהוב אישה מנאפת.
נעקוב אחר הפסקאות כסדרן תוך השוואה בין הפסקאות המקבילות:
'לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים' (ב)
בפסקה הפותחת (א',א-ט) מקבל הושע ציווי קשה ומתמיה, לשאת אשת זנונים. בדומה לצווים נבואיים מתמיהים אחרים, גם כאן נחלקו הפרשנים כיצד יש להבין את הציווי. עיינו בדברי ראב"ע ובדברי המדרש, ובדקו כיצד מפרש כל אחד מהם את הציווי:
ראב"ע: 'חלילה חלילה שיצווה השם לקחת אשת זנונים ולהוליד ילדי זנונים... והנכון בעיני כי זה הנביא היה רואה במראות נבואה בחלום הלילה שהשם אמר לו: 'לך קח לך אשת זנונים', והלך ולקח אשה ידועה והרתה וילדה, כל זה במראות הנבואה'.
בבלי פסחים פז: 'אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: בניך חטאו. והיה לו לומר: בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן. לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: רבונו של עולם כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה לזקן זה? אומר לו: לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח - אף אני אשלח את ישראל'.
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"