האותות (א-ט)

הדיון בין ה' למשה ממשיך גם בפרקנו. משה טוען שהזקנים לא יאמינו לו ולא ישמעו בקולו "כִּי יֹאמְרוּ לֹא-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'" (א).(השוו: "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי" (ג', טז)). כעת ה' נותן למשה שלוש אותות כדי שהזקנים יאמינו לו: הראשון אות המטה-נחש; השני אות היד המצורעת; והשלישי אות הפיכת מי היאור לדם.

המשך הויכוח בין משה לה' (י-יז)

משה ממשיך לדון עם ה' וטוען בפניו ש"כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי" (="כבד דבר אנכי; כלומר: דרכי לדבר לאט ואין קולי ערב ולא ירצו הבריות לשמע את דברי" (דעת מקרא). "וכבד לשון - בלשון מצרים; בעבור שיש לו שנים רבות שלא דבר בה". (ראב"ע הפירוש הקצר), ראו עוד בשיעורה של ד"ר יעל ציגלר). לאחר שה' כבר כועס על משה הוא מציע את אהרון כפתרון "כִּי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא" (יד) אהרון משמש כפה של משה "הוּא יִהְיֶה-לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה-לּוֹ לֵאלֹהִים" (טז).

משה חוזר למצרים (יח-כג)

משה שב ליתר חותנו ומבקש ממנו ללכת למצרים. במקביל ה' מצווה על משה "שֻׁב מִצְרָיִם כִּי-מֵתוּ כָּל-הָאֲנָשִׁים הַמְבַקְשִׁים אֶת-נַפְשֶׁךָ" (יט). משה לוקח את משפחתו והולך למצרים. בדרך ה' מצווה עליו לעשות את האותות ולהציג אותם לפני פרעה למרות שה' אומר "אֲחַזֵּק אֶת-לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת-הָעָם" (כא).

סצנת משה במלון (כד-כו)

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי. וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

מה העניין של פרשייה זו? תוכלו לשמוע על כך בשיעור של פרופ' יונתן גרוסמן ולקרוא בפוסט של שרון רימון.

פגישת משה עם אהרן, הזקנים והעם (כז-לא)

משה ואהרון נפגשים במדבר "בְּהַר הָאֱלֹהִים" (כז) ומשה מספר לאחיו את כל דברי ה'. שניהם יחד הולכים ואוספים "אֶת-כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כט) ולאחר מכן "וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם. וַיַּאֲמֵן הָעָם" (ל-לא).