מפגש עם ה'

סיפור "המפגש במלון" מתחיל במילים מאוד מיוחדות: "ויפגשהו ה'" (כד). זהו תיאור חריג לקשר עם ה'. כאן אנו מתוודעים לראשונה לכך שהקשר בין משה לה' היה בדרגה גבוהה מאד, בדרגה של "מפגש". ואכן, בהמשך, נבואתו של משה מתוארת כך:

"פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט ..." (במדבר י"ב, ח)

נבואה בדרגה גבוהה כל כך דורשת מן האדם מוכנות ברמה גבוהה מאוד. כאשר יש "מפגש עם ה'", כל פגם קטן הוא בלתי נסבל ועלול להמית. (ראה בפירוש האברבנאל)

לפי המשך הסיפור, ברית המילה הצילה את משה, ולכן סביר להניח שהפגם שבעטיו משה נתחייב מיתה היה העובדה שבנו הקטן לא נימול.

כפי שפירשו רוב המפרשים, התינוק (אליעזר) נולד לפני שיצאו לדרך ומשה לא היה יכול למולו מפני הסכנה שבדרך, ולמרות שהייתה הצדקה 'הלכתית' לכך שמשה לא מל את התינוק, כאשר משה עומד במפגש עם ה' נדרשת ממנו שלמות גבוהה יותר. לא ייתכן שבנו לא יהיה מהול כאשר הוא נמצא במפגש קרוב כל כך עם ה'.

ציפורה רואה את המתרחש ומבינה. היא מבינה שבעלה נמצא כעת ב"מפגש" מיוחד מאוד עם ה', ושבעלה מתחייב בנפשו בגלל פגם שמונע ממנו מלהיות ראוי לאותו "מפגש". בחפשה מהו הפגם, היא מבינה שהפגם הוא בכך שבנם לא נימול, והיא מתקנת את הפגם ובכך מצילה את משה ומאפשרת את המשך שליחותו.

נראה, שאין זה מקרי שדווקא המילה היא המעשה שנדרש באותה שעה, בדרך להצלת ישראל ממצרים. המילה מבטאת את הברית המיוחדת בין ה' לישראל. ברית זו היא אשר עומדת בבסיס הקשר בין ישראל לה', והיא שעומדת לישראל בשעת צרתם ומבטיחה שתהיה גאולה. כאשר משה הולך לגאול את בני ישראל, המכוּנים על ידי ה' כ"בני בכורי ישראל" (כב), לא ייתכן שבביתו של משה יימצא פגם בברית המילה, הברית המחברת בין ה' ובין בניו, עם ישראל.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון