כה חודר כאב הבגידה וכה עזה תחושת הנטישה שחווינו מהאדומים, שכינינו ותאומינו, ועל כך מטיח בפניהם עובדיה את נבואת עלבון ירושלים. אך מי יודע ואולי בדורנו, דור של תחיה, אפשר יהיה לחלום על עתיד טוב יותר.

המילים בהן משתמש מיכה נבחרות בקפידה, כך שהשומעים אותן נזכרים שמעשי העושק שלהם הם עבירה על איסורי תורה, ומבינים שהעונש הוא מידה כנגד מידה על מעשיהם.

אנשי נינווה קיבלו אמנם חנינה, אך בספר נחום מתברר שהם לא ניצלו לגמרי מן העונש, אלא העונש נדחה בכמה דורות, כנראה מפני שתשובתם לא היתה אמיתית.

מה מסמלים המים שבתוכם נמצא יונה ומתוכם הוא מתפלל אל ה'?

יונה מסרב לפקודת ה', ובכל זאת נשאר בחיים, מפני שמניעיו היו חיוביים. 

דיונים רבים התנהלו בין חכמי ישראל לבין הנוצרים במהלך הדורות. היחס לדיונים מעין אלו היה מורכב. דיון אחד שכזה, מני רבים, נוגע בפירוש לפסוק מדברי הנביא מיכה המופיע בפרקנו.

אין תשובה של יונה, ולדעתי, הנביא העברי העקשן מֵת שם, כפי שביקש, בלי שחזר בו. אבל יש המשך ברור לתפילתו האחרונה, ולטענתו, שה' "אֶרֶך אַפַּיִם" לאויבי עמו.

"שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וִיהִי אֲדֹנָי ה' בָּכֶם לְעֵד אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קָדְשׁוֹ" (מיכה א', ב) 

 

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

Pages

x