זכריה מתאר את מלחמת ה' בגויים באחרית הימים מתוך הפרספקטיבה של דורו: הגויים מנסים למנוע את תהליך גאולת ישראל, וירושלים היא מרכז התהליך. אך למרות זאת, הוא עוסק גם בפן האוניברסלי של יום ה'.
כאשר ישנה אכזבה ממנהיגי ישראל וגם ממנהיגי העולם כולו, נשארת רק האפשרות של מלכות ה' לבדו על העולם.
"והיה ביום ההוא... אכרית את שמות העצבים" - עד שגם במותם לא יזכרו עוד.
רועה טוב הוא רועה הדואג לצאנו. אם הרועה איננו ממלא את תפקידו כראוי, הוא יוסר מתפקידו, וה' יהיה הרועה.
אנשים המקיימים רק חלק מהמצוות, ממחישים מהו הרובד הבסיסי ביותר של היהדות. זהו הרובד שניתן עוד לפני מעמד הר סיני, במרה.
Rather than “dig” for unflattering information about people, we should instead be “digging” for information about their condition and whether they need help that we can provide.