בניגוד בולט לוידוי במזמור ו, נשבע הפעם דוד על צדקתו. אם כן, מדוע פותח המזמור במילה 'שגיון'?

המזמור מתאר את ביטחונו של דוד במשפטו של ה' כנגד הרשעים. בשיעור נעסוק במבנה המזמור ונראה את התהליך הספרותי שמתחולל בו דרך מעקב אחר מושגים מרכזיים כגון 'צדק' ו'משפט'. נעמוד על הקשר בין מזמור זה למזמור הקודם המתאר מעבר מייאוש לבקשת צדק ומפחד לביטחון.

השגחת ה' הפועלת בהיסטוריה דואגת לכך שהאירועים יתרחשו במידה המדוייקת המתאימה לכל אדם לפי מעשיו. לפעמים באים על האדם ייסורים, כדי לכפר על מעשיו, ולפעמים אין צורך בייסורים ממש, ומספיק רק האיום.

"כוש בן ימיני" (א) לפי חלק מהדעות הוא כינוי לשאול. במזמור שלפנינו יש ביטוי למתח של דוד הנרדף על ידי שאול, על לא עוול בכפיו, כשברקע עומד סיפור כריתת המעיל. דוד רואה את עצמו כצדיק, אך מייסר את עצמו על כריתת המעיל של שאול. 

כמה קשה לאדם, וכל שכן לשליט להודות בחטא. בלי שום 'אבל'.

גם במצבים הקשים ביותר יכול האדם לשאוב כוח מן התפילה.

מזמור ו' מתאר את הצלת המשורר על ידי ה' ממצוקותיו. בשיעור נעמוד על מבנה המזמור המתאר מעבר מתחושת פחד וייאוש של המשורר לתקווה וביטחון בה' שיביא לישועתו. נעמוד על הקשר שבין המזמור למזמורים קודמים ונראה כיצד יחד הם מתארים תהליך שמתחיל בבקשה לעזרה מה' ומסתיים בביטחון המשורר בהצלתו. נחתום בקשר שבין המזמור לספר ירמיה ונראה את הביטויים הדומים המלמדים על החיבור, כמו זה של ירמיהו, בין מצבו האישי של דוד לגורלו הכללי של עם ישראל.

מי חשוב יותר ממי - דוד המלך או ירושלים, נווה הקודש, עיר האלוהים?

בטקס הענקת פרס נובל לש"י עגנון, קישר הסופר את כתיבתו למזמורי התהילים: "בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה... כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב". בסיפור תהילה הוא מתאר את מרכזיות אמירת התהילים בחיי היהודים.

מזמור ה' מתאר את תפילתו של המשורר להתמודדות עם הרֶשע לקראת הכניסה למקדש. בשיעור נעסוק במבנה המזמור ובמשמעותו. עוד נעמוד על הקשר בינו לבין המזמור הקודם ונראה כיצד המזמור שלפנינו משקף התקדמות בתהליך של התמודדות עם הרֶשע, כל זאת לקראת הכניסה למקדש.