"ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ, עֵינָיו יֶחֱזוּ, עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם" (תהילים י"א, ד)

שמות רבה (שנאן) פרשת שמות פרשה ב ד"ה ב, ב ומשה 

"ה' בהיכל קדשו, ה' בשמים כסאו" -

אמר רב שמואל בר נחמן: משחרב בית המקדש נסתלקה שכינה לשמים, שנאמר: "ה' בשמים הכין כסאו" (תהילים ק"ג, יט).

בדרך כלל אין דוד מנהל דיאלוג עם אויביו, אך בפרק זה, לצד תפילתו אל ה', פונה הוא במישרין לרודפיו ומוצא לנכון להשיא להם עצה סתומה: "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ. אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (ה). מה פשר עצתו?

11, 6 או שלוש? כי במו עיני ראיתי בית בירושלים ניצב על עמוד יסוד אחד

מזמור ט"ו עוסק במידותיו של האדם שראוי לבוא בבית ה'. בשיעור נעקוב אחר המידות המאפיינות אדם זה. עוד נראה כי המעגל הראשון של המזמורים (ג'- י"ד), מתמודד עם מציאות הרשע, ומזמור ט"ו, שפותח את המעגל השני, עוסק בתיקון הרשע. לבסוף נעמוד על הקשר בין מזמורנו למזמור כ"ד החותם את המעגל השני ונבאר את התהליך שמתחולל לאורך המעגל לאור הקשר הזה.

מה נדרש מהאדם בכדי להגיע להישארות הנפש, לעולם הבא? מזמור ט"ו מבהיר שהמוסריות היא המביאה את האדם לדבקות בה' ולהישארות הנפש.

כיצד הביטוי 'נָבָל' קיבל משמעות של רָשָע?

מזמור י"ד עוסק במשפט ה' לרשעים כבסיס לתקומת ישראל. בשיעור נעסוק במבנה המזמור ובהקשרו בתוך המעגל הראשון של המזמורים (ג'-י"ד). נראה כי המזמור מסכם את הנושאים הגלומים במעגל הראשון של המזמורים, ומציג תקווה לתיקון ודרישה לאחריות הצדיק על עולמו.

מיהם האויבים עליהם מדבר המשורר? אויבים חיצוניים או פנימיים? הרשע מעמיד בסכנה את האומה, גם אם הוא מבפנים, וצריך לעקרו.