לעומת האמירה 'הצליחה נא' שעניינה בקשה מה' שיצליח את מעשינו, עניינה של האמירה 'הושיעה ה'' המופיעה במזמור הוא בקשה להתערבות אלוקית. העולם מצד עצמו התדרדר, אין חסד ואין אמונה, ובמקרה כזה המוצא היחיד הוא לפנות אל הקב"ה ולבקש שיערה עלינו רוח ממרום.

In essence, Yosef tells his brothers that he could not kill them because a person does not kill his brothers – despite the fact that this is precisely what they nearly did.  How could Chazal depict Yosef as communicating these words to his brothers, when the Torah explicitly tells that Yosef spoke to them words of comfort and reassurance?

        The Torah towards the end of Parashat Vayechi (50:23) tells that Yosef lived to see grandchildren, adding that “the children of Makhir, son of Menashe, were raised on Yosef’s lap.”  The plain meaning the text, of course, is that Yosef enjoyed the gratification of seeing great-grandchildren and even taking part in raising them.  We might, however, wonder if perhaps there is a deeper, symbolic message being conveyed by the description of Yosef’s great-grandchildren being raised “on his lap.”

מה שמצליח להגיע הכי גבוה והכי עמוק, יותר מהתפילה והתחינה, אל ה', זהו הבכי האותנטי.

רק מי שמנקה עצמו מבית, זכאי בסופו של דבר לנקות את הארץ ולכלות את אויביו עד תום – גם מחוץ

מתוך תחושת ייאוש וחרדה פונה דוד אל ה' בתפילה ואומר "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי" (ב). התחושה הקשה אותה הוא חש היא שהופכת את תפילתו לבעלת משמעות.

איך ניתן להבין את מבנה המזמור שלפנינו? ומה פשר המילים התמוהות "סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם" (ט)? 

מברכת ה' יכול האדם להתמלא בעוצמת רצון אדירה אשר תעטר אותו סביב ותגן עליו כצינה מפני כל הקמים עליו. כזה היה רצונו של דוד במלחמתו בגולית ועל כן לא נצרך לצינה ומגן כלל.

מה פשר הביטוי "מנת כוסם" (ו) המופיע במזמור ביחס לרשעים? הכוס היא הכלי של הרשעים ולעולם הכלי הוא זה שקובע מעצם מהותו מה נכנס לתוכו. אצל הרשעים כל דבר שמגיע לפתחם הופך להיות רֶשַׁע, ומתוך כך הרשעים בעצם חייהם קבעו את עונשם. אותן עוצמות שמצויות אצל הצדיקים, אצל הרשעים מתורגמות לאש וגופרית.

כיצד נכון לחלק את המזמור שלפנינו? מיהם הדוברים בו? מיהו הצדיק עליו תמהים "צדיק מה פעל?" (ג)? ומהי תגובתו של המשורר לכך?