מה פשר המעבר במזמור בין התניית צרותיו וקושיותיו של המשורר על הנהגת ה' בעולם לבין תיאור אופיים הפלאי של מעשי ה'? האם יש בתיאור מעשי ה' ניסיון ליישב את הקושיות? נראה הדבר שלא וכי יש כאן משהו אחר - זכרון והתפעלות שמשכיחים את הצרות.

מה פשר דבריו של בעל המזמור "בעֹד רשע לנגדי" (ב)? ומהי הבעיה הכאובה והמטרידה של בעל המזמור אותה סתם ולא פירש?

המשורר מבקש ישועה מאת ה'. מהי הלגטימציה שלו לבקשה? 

כיצד אנו המשתדלים לומר בכוונה את מזמורי תהילים ורואים בהם מודל להזדהות, נוכל להתפלל ולומר את הפסוק המופיע במזמור שלפנינו: "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי" (ב)?

היכולת להמשיך להאמין בה' ולהודות לו גם בשעת צרה והסתר פנים, מעידה על ערגה אמתית לקרבת ה'. וייתכן שיש במזמורים אלו של בני קרח תיקון לקרח אביהם.

במזמור ל"ב מתואר כיצד הצדיק סובל ייסורים על מנת שיתקן את דרכיו, אך באופן מפתיע בסוף המזמור נאמר שהרשע הוא שסובל מכאובים ואילו הצדיק מוקף בחסד. מה פשר הדבר?

מיהו אבימלך ומה הסיפור המסתתר מאחורי פרקנו?

לא תמיד הבירור השכלי הוא הדרך הנכונה והטובה להיפגש עם דברים עמוקים. לפעמים יש צורך ב"שגעון" או ב"טעימה". הכפירה מביאה ל"רעב", שרק ה"טעימה" יכולה להשביעו.

המזמור מסכם בקיצור מפליא את עיקרי האמונה היהודית מתוך התורה, דורות רבים לפני הרמב"ם.

מזמור ל"ג הוא שיר תהילה לה' המסביר מדוע ראוי להלל את ה': "כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" (ד). בשיעור נעסוק במבנה המזמור ובמשמעותו. המזמור חסר כותרת ואינו מיוחס לדוד, זאת בניגוד לרובם המוחלט של מזמורי הספר הראשון. בשיעור נבאר את הסיבה לכך על פי הקשרים למזמור ל"ב הקודם לו ולאור המבנה של המעגל השלישי (כ"ה-ל"ד). לבסוף נבאר מה משמעותו של השיר החדש שהצדיקים והישרים נקראים לשיר לה'.